How Did Nazi Germany Differ From the United States Today?

On Rogues and Rogue States

Old, New, and Improved

I have just finished reading William Shirer’s Berlin Diary. (This may not fascinate you, but I am coming to something.) I first encountered it in high school. It is of course Shirer’s account as a correspondent in Germany of the rise of the Nazis. Most of it is well known to the educated. The Nazis, who had control over the domestic press, convinced the German population that the Poles were threatening Germany, as plausible as Guatemala threatening the United States. The Poles were said to be committing atrocities against Germans.

Then the Reich, with no justification whatever, having absolute air superiority, attacked Poland, bombing undefended cities and killing huge numbers of people. It was a German pattern several times repeated. Many reporters told of the smell of rotting bodies, of refugees dying of hunger and thirst. Today the Reich is endlessly remembered as a paragon of evil. It was.

How did Nazi Germany differ from the United States today? There is the same lying. Washington insisted that Iraq was about to get nuclear weapons, biological agents, that it had poisonous gas. None of this was true. The government, unimpeded by the media, persuaded over half of the American population that Iraq was responsible for Nine-Eleven. Now it says that Iran works to get nuclear weapons, and of course that the Russians are coming. The American press, informally but strictly controlled, carefully doesn’t challenge any of this.

Having prepped the American public as the Nazis prepped theirs, Washington unleashed a savage attack against Iraq, deliberately destroying infrastructure, leaving the country without power or purified water. The slaughter was godawful. But, said America, the war was to rid the Iraqi people of an evil dictator, to bring them democracy, freedom, and human rights. (The oil was entirely incidental. The oil is always incidental.)

Washington never sleeps in its campaigns to improve the lives of people whose most fervent wish is that America stop improving their lives. To give the Afghans democracy, human rights, and American values, the US has for eighteen years been bombing, bombing, bombing a largely illiterate population in a nation where America has no business. It is a coward’s war with warplanes butchering peasants who have no defenses. The pilots and drone operators who do this deserve contempt, as does the country that sends them. How many more years? For what purpose? And how were the German Nazis different?

The German Gestapo perpetrated sickening torture in hidden basements. America does the same, maintaining torture prisons around the world. In these, men, and no doubt women, are hung by their wrists for days, naked in very cold rooms, kept awake and periodically beaten (exactly as described by survivors of Soviet torture. Nazis, whether American, Russian, or German, are Nazis.)

Continue reading…

From Unz, here.

YOUR CALLING: Start a Jewish Blog! (Audio)

136. Gary North: Making a Difference in the World

More from Gary North:

Gary North’s Specific Answers

He has an archive of LewRockwell.com articles.

Also mentioned:

Burt Blumert’s archive of LewRockwell.com articles.

136. Gary North: Making a Difference in the World [ 55:55 ] Hide Player | Play in Popup | Download

ממש עכשיו: לימוד סוד העיבור דרך זום

בימים טרופים אלו כאשר אנו בני התורה בשפיפות קומה כאשר בית מדרשינו התורני לא הצטיין (בחלקו) בחשיבה מקצועית ובקליטת מציאות אנשי תורה שהורגלו להכריע בהבל פיהם ובסברת כריסם בשאלות של מציאות בטוחים היו שהמציאות פועלת על פי שיקול דעתם חישבו להפעיל שיקול הדעת במציאות קשה ואכזרית שלא נענתה לקרייתם.
מה משמח להפנות את הזרקור אל עבר התחום המסורתי והאולטרה מקצועי שלא נס חלקומפי תלמידי חכמים שמונחים מחשיבה מאומצת, מקצועית מתודולוגית ומגיעים לידע מובנה.
הנכם מוזמנים לקחת חלק בכינוס המקצועי דרך הזום ביום ראשון הקרוב, ראה פרטים להלן:
אליהו סולוביציק
052-3370575

הכנס העשרים לענייני קידוש החודש, זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית

מייסד רעיון הכנסים (החל מניסן תשנ”ד): ר’ שמחה ולנר ז”ל, נלב”ע בט”ז בשבט תשע”א

הכנס לע”נ רחל ואלטר ע”ה בת צבי ז”ל, נלב”ע בד’ בניסן תשע”ג

ציבור הלומדים הרחב מוזמן לכנס המקוון שייערך בעז”ה ביום ראשון, כ”ה בניסן ה’תש”פ (19 באפר.)

באמצעות כתובת הזום הבאה:

https://us02web.zoom.us/j/6705911830?pwd=RGRTVkJWa2hJVWtYSTl1b1FsQVFFdz09

סדר היום:

10:45  התחברות

11:00  ראש המכון שי ואלטר, דברי פתיחה קצרים, מיד אחר כך:

הרב יואל שילה, המיל הרומי, ושיעור המיל בדברי חז”ל

12:00  הרב אחיקם קשת, שיטות מיפוי העולם במהלך הדורות

13:00  מר אהוד בר סיני, כלי האצטרולב ושימושו טרם המצאת הטלסקופ

14:00  הפסקה

15:00  הרב יהודה זייבלד, חישוב אורך צל השמש והקשרים בין רבי דוד הנגיד למלומד המוסלמי אבן טיבוגא

16:00  ד”ר ערן רביב, עיגול דרב נחשון גאון בסקירה היסטורית

17:00  ד”ר שי ואלטר, הפסוקים שאמרו האסטרונאוטים במבצעי החלל (50 שנה לנחיתת האדם על הירח).

תכנית הכנס המעודכנת ביותר, וכן קישור/ים מתעדכנים יופיע בעז”ה באתר:

https://sites.google.com/site/sodinst/

בשל המצב ייתכנו שינויים בסדר היום ובכתובת הכניסה לזום.

חובה לעקוב אחרי עדכונים באתר הנ”ל.

בשל מגבלות צפייה אפשריות, תיתכן דרישה להרשמה מראש בדוא”ל  swa@zahav.net.il

Download (PDF, 170KB)

תנועת החסידות: הנצי”ב בענין ‘אהבת השם’ בלא דקדוק הדין

העמק דבר ויקרא ט’ ו’:

זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו וירא אליכם כבוד ה’. זה הפסוק אומר דרשוני שהרי כבר עשו מה שעליהם והביאו הכל אל פני אוהל מועד ומה להם לעשות עוד. ודרשו חז”ל בת”כ אמר להם משה לישראל אותו יצה”ר העבירו מלבכם. ותהיו כלכם ביראה אחת ובעבודה אחת לשרת לפני המקום. כשם שהוא יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפני שנא’ ומלתם את ערלת לבבכם מפני מה כי אני ה’ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה’. זה הדרוש צריך עוד יותר ביאור מגוף המקרא. וגם מה שייך לכאן המקרא כי ה’ אלהיכם וגו’.

והענין דכבר היה בימי משה כתות בישראל שהיו להוטים אחר אהבת ה’ אבל לא ע”י גבולים שהגבילה תורה. וכאשר יבואר באורך בפ’ קרח שזה היה עיקר החטא של ר”ן אנשים שהיו צדיקים גמורים וחטאו בנפשותם במה שמסרו עצמם למיתה ע”י תשוקה קדושה זו להשיג אהבת ה’ ע”י הקטרת אע”ג שלא יהיה לרצון כפי דרך התורה שרק אהרן ובניו יקטירו. והנה כבר ידע משה רבינו שכתות כאלה מתנוצצות אלא שלא הגיע עדיין השעה להתפרץ. ע”כ בבוא יום התראות גלוי שכינה שלזה היה תכלית תשוקתם וכדאי’ בשה”ש רבה א’ עה”פ משכני אריב”ל להוטים היו ישראל אחרי שכינה ע”ש באורך. אלא שהבין שמה דמכ”מ יש בלב כמה אנשים על מה שהגיע הענין ע”י פרטי אופנים אלו. מה שא”א להגיע אליו אלא בעת שנצטוו ע”ז. בשביל זה אמר משה לישראל כי לא כן הדבר. אלא אותו יצה”ר העבירו מלבכם שגם זה התשוקה אע”ג שהיא להשיג אהבת ה’ בקדושה מכ”מ אם היא לא בדרך שעלה על רצונו ית’ אינו אלא דרך יצה”ר להטעות ולהתעות דעת גדולי ישראל בזו התשוקה. ואמר להם משה טעם לדבר ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום. פי’ אם תשימו דעתכם לדרך התורה תלכו הכל בדרך אחד ובעצה אחת משא”כ אם נבקש אהבת ה’ שלא בדרך התורה. ותהי’ תורת כל א’ בידו ויהיו אגודות אגודות בעבודתם הוא נגד רצון ה’ וכבודו ית’. וזה שמסיים כשם שהוא יחידי בעולם כך רצונו וכבודו שתהא עבודתכם מיוחדת לפניו.

והביא הת”כ יסוד לזה הדרוש מהא דכתיב כי ה’ אלהיכם וגו’ וסיפיה דקרא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד. וא”א לפרש שוחד ממון או דברים לפני הקב”ה או אפי’ הרבה מע”ט שזה אינו בכלל שוחד דכל מה שביד האדם לעשות לטוב ה”ז מחויב וא”כ אינו שוחד. אלא ע”כ מסירת נפש ודביקות נעלה באופן שנאמר יקר בעיני ה’ המותה לחסידיו. כמו שאמרו בחגיגה פ”ב על בן עזאי. מ”מ אם הוא שלא ע”פ התורה אינו עולה לרצון כ”כ ויהי נענש ע”ז כמו שביארנו בפ’ קרח בענין הר”ן איש שהיו חשובים לפני ה’ גם אחר שנשרפו מ”מ הרי לא נקו מעונש. ובזה שיך לומר שלא יקח שוחד היינו שנותן נפשו על אהבת ה’ ועל כבודו ית’ באופן שאינו מחויב בזה ואין לך שוחד גדול מזה ובא משה רבינו בשעה המוכשרת לכך להגיד לאדם שירו אשר רק זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו וירא אליכם כבוד ה’ ולא ע”י דרכים אחרים איש כפי רעיון לבב.

וכ”ז ביארנו מאמר חז”ל בת”כ על המקרא הנפלא הלז (והנה בגמ’ יומא ד”ה אי’ מנין שאף מקרא פרשה מעכב ת”ל זה הדבר. הרי פירשו חז”ל זה הדבר. הדיבור והפ’ כאשר היא. וא”כ לא נתבאר המשך המקרא לפי זה אשר צוה ה’ תעשו. איזה עשיה יש בזה. והמשך הסיום וירא אליכם כבוד ה’. ונראה עוד ע”פ שפירשנו בס’ דברים כ”פ משמעות עשיה גבי דברים הוא תיקון הבנת המקרא והפ’ בדקדוק כח קוץ וקוץ לדרוש ולבאר. זה מיקרי עשי’ כמו ויעש אלהים את הרקיע. דפירושו שתקנו והעמידו על מתכונתו כמש”כ שם. וכן בס’ שמות ל”ב ל”ה בביאור המקרא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן יע”ש. והכי שייך תיקן הפ’ במה שמדקדקים ומעמידים על ביאורה. וכלשון הגמ’ לענין הלכות בריש פסחים שוינן האי שמעתא כגדי מסנקן. שפירושו במה שביאר השמעתא שהיתה עמומה בדם. כך עשיית דברים משמעו להעמיד דקדוק דבר ה’ על ביאורם. וכך הזהיר משה בס’ דברים ל”ב מ”ו לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת. וכמו שביארנו שם ולהלן י”ח ה’. ובשעה שראה משה רבינו שישראל להוטים לקיים עבודת הקרבנות שצוה אותם ועומדים צפופין ומקוים לראות זה הענין הנפלא של התגלות השכינה. אמר לישראל אם זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו. היינו שתדקדקו הרבה בדבר ה’ עד שתעמידו דבר ה’ על מתכונתו כמו שניתנה מסיני. אז וירא אליכם כבוד ה’. גם בלי הכנה זו של הקרבנות. וכדאי’ בברכות ספ”ב מתא מחסיא אבירי לב נינהו דחזו יקרא דאוריי’ תרי זימני בשתא. וכ’ התוס’ בשם גאון שהיה עמוד של אש יורד מן השמים ביומי דכלה. ובירושלמי חגיגה והובא בתוס’ שם די”ז שבהיות ר”א ור”י יושבים וחורזים בד”ת ממקרא לנביאים כו’ היתה האש מלהטת סביבם באשר שהיו שמחים כנתינתן מסיני. והיינו דבר משה בשעתו).

(מצאתי ע”י שיחות ישעיהו ליבוביץ על התורה בפרשת שמיני)

עד מתי נפסח על הפסח שפוסח על הקרבן? – שיר

מה רוצה מאיתנו בורא עולם?

מה המסר של בורא עולם • יש ללמוד מדוד המלך • שיר של חבר בעילום שם • משה פייגלין במחשבות על הקורונה ובית המקדש השמם

משה פייגלין
יום שלישי, כ’ ניסן ה’תש”פ

חיינו נעצרו. הקניונים ובתי הקפה שוממים. השנה אין פסח במלון בחו”ל (משם בורחים אלינו), אפילו תפילה במניין ואמירת קדיש כבר אינה בגדר האפשר. אנו ספונים בבתים ומנסים להבין.

והמחשבות נודדות.

מה רוצה מאיתנו בורא עולם.

“וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ ה’ וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם׃”

כדי לעצור את המגפה, קנה מלכנו דוד את הר הבית מארוונה היבוסי –

האם יש קשר בין מגפה בישראל לנתק מן ההר והייעוד?

ראש הממשלה שמייצג היטב את תודעת הפחד הישראלי מן ההר והייעוד,סובר שלהיפך.

לדידו מוטב להנציח את הנתק מן ההר.

 

חבר שחפץ בעילום שמו, שלח אלי את דברי את השירה הזו.

 

נמשכנו אחר הדיעבד על אף שבא זמן הגאולה.

ולא רצינו לבנות לו מקדש-בית בירושלים, נשארה ארץ ישראל כאילו בגולה.

הקטין ה’ את חיינו, ממעטים עצמנו בבתים,

ואין קול המולת יהא שמיה רבא מברך.

 

איך יתגדל שמו, אם נישאר בסטטוס קוו

תקועים כל כך?

 

כתר יתנו לך, קדיש וקדושה נרעשים להתפלל,

וברגע אחד הכל משתתק ובחיש מתבטל.

 

היש כתר שפוחדים להכתיר איתו את המלך?

הלא ה”כתר” כצפצוף הזרזיר והתוכי, הגיגי הבל.

 

ולא התירו תפילה במקום המקדש בשבת,

“למנוע מלחמות ומוות”, מפחד מה יעשו הגויים.

 

והתהפכה הקערה ולא התירו לעולם אלא לשבות, למנוע מוות, מפחד מה יעשו הוירוסים.

 

ופסח כל שנה לא מקריבים

כי “אנוס רחמנא פטריה”

(הרי הממשלה שאותה בחרנו לא הרשתה)

 

אז נתפנק במלון בארץ או בחו”ל, אין עלייה לרגל,

מה נשתנה?

 

והשנה כולנו אנוסים,

לערוך סדר לא כהלכתו ולא כחוקתו,

בלי משפחה וקרובים, בשקט, בלט.

 

עד מתי נפסח על הפסח

שפוסח על הקרבן,

בואו נחזיר עטרה ליושנה,

די לפסח-המעט!

 

הגיע עת הגאולה השלמה,

התנערו מחושך הפחד והבידוד,

אל האור נלך,

 

או אז יערה רחמיו עלינו,

ושלוש פעמים בשנה נראה פני מלך.

מאתר חדשות הר הבית, כאן.