קדושת הברית: אתה לא לבד במאבק הזה – ויש בהחלט דרך החוצה
גדלות האדם
האדם בגדלותו נמדד האם הוא קרוב להשם, או קרוב אצל עצמו, אדם גדול זה אדם שחושב על גדלות השם, אדם קטן זה אדם שחושב על גדלות עצמו, באמת רואים שיש מאות ואלפי יהודים יקרים שרוצים להצליח בחיים, בעבודת השם, בתפילה, ובקרבה להשם, אך אעפ”כ רחוקים, ואין להם קשר אמיתי להשם ולתורתו, וכל זה משום שנופלים שוב ושוב, בשמירת הקדושה, בשמירת העיניים- ברחוב ובאינטרנט, ובוודאי בשמירת המחשבה, וכו’, והדבר נראה תמוה איך יתכן שאדם באמת רוצה להתקדש, ואפי’ שקוע בלימוד, ועדיין נופל מדי פעם, ומרגיש שאינו יכול להתגבר.
ובאמת ביארו חז”ל שהסיבה לדבר משום “עבירה גוררת עבירה”, ומבואר בדבריהם שהכוונה היא שכשאדם חוטא נברא כוח טומאה, כדוגמת מלאך רע, ש’יושב’ על האדם שיצר אותו ו’משגע’ אותו שיעשה שוב פעם את אותו החטא. דהיינו אחרי שחטא פעם או פעמיים, מעתה הניסיון שלו זה לא ‘רק’ מיצה”ר, אלא יש כאן עוד כוח טומאה נוסף שמפיל אותו שוב ושוב, וכמובן שעל כל חטא יש עוד כח טומאה, ואז זה יותר קשה, וזה כמו כדור שלג שהולך וגדל.
עד כאן הוסבר הבלבול. מכאן מתחילה הדרך הבדוקה והמנוסה להצלחה.
לפני שנסביר איך יוצאים מהעוונות, נבאר שהאדם לא יכול לנחם את עצמו ש”לא נורא שאני נופל בחטאים כי הרי אני לומד תורה ועושה מצוות ומתקדם” וכדו’, כיון שע”ז כתב השו”ע שעוון זה חמור מכל העבירות שבתורה, ובזהר איתא: כאילו הרג את הנפש. ואין לו חלק באלוקי ישראל ולא יזכה לאלף השביעי, ומה יועיל לו לימוד התורה אם עובר על העוון הכי חמור, ואין לו חלק במי שנתנה, וגם אין להתנחם בזה שנופל רק מעט כי גם מי שרצח אדם אחד, נקרא רוצח. אך ודאי שאל לו להתייאש מחמת זה, כי מובטח לו שיוכל לצאת מזה ע”י הדרך שלקמן.
ועתה נבאר איך יוצאים מזה:
כיון שביארנו שהאדם נופל מחמת כוח הטומאה שיש עליו מהעוונות הקודמים, לכן בכדי להצליח האדם מוכרח להוריד מעצמו את כוח הטומאה ע”י תיקון החטאים מהשורש, ואז יהיה לאדם הרבה יותר קל להתמודד מול יצר הרע, כיון שחוזר למצב של תינוק של בית רבן שלא חטא, ומתמודד ‘רק’ מול יצר הרע בלי ‘תוספות’ של כוחות טומאה למיניהם.
ונחלק זאת לארבעה חלקים:
- תיקון החטאים: [אע”פ שלא זכינו להתעסק בנסתרות, אבל בנוהג שבעולם גם מי שלא מתעסק במכונאות, כשמתקלקל לו הרכב הוא הולך למוסכני’ק, ולכן גם כאן כשרוצים לתקן חטא מהשורש, צריך ללכת למי שהבין הכי טוב מה התקלקל ע”י החטא, ואיך מתקנים את זה] סידר האריז”ל שכדי לתקן את העוונות יש לצום מספר ימים כמספר שמות הקודש שנפגמו ע”י אותו חטא, למשל מי שח”ו חטא בפגם הברית צריך להתענות על כל פעם שחטא שמונים וארבע יום רצופים, וכמו”כ על פגם המחשבה שמונים ושבע פעם וכו’ וכדו’.
אך כמובן שכל זה אינו שייך לדורנו, ומה גם מי שחטא רח”ל מאה פעם בברית האם יצטרך להתענות שמונת אלפים ארבע מאות יום [שזה יותר מעשרים ושלוש שנה] הרי זה וודאי לא שייך. ולכן באו המקובלים הרב יהודה פתיא, החיד”א והבן איש חי, ותקנו שבמקום להתענות כך, יתענו רק פעם אחת ואת כל שאר התעניות יפדו בכסף לצדקה, אך עדיין זה הרבה מידי כי אם נניח שאדם חטא מאה פעמים בברית, ומאה בעיניים ומאה במחשבה, (וחטא פגם העניים הוא בכל דבר שגורם תאווה כי הרי בתורה כתוב שאסור לתור אחר העניים ולאו דווקא נשים) לפי הנ”ל אדם זה יצטרך לצום על כל חטא וחטא, סה”כ שלוש מאות פעם. ולכן תיקנו שמי שחטא פעמים רבות בחטא מסוים, יתענה שלוש פעמים ויפדה כל פעם את כל השאר בכסף, ונחשב כעין ‘חזקה’ ומועיל לו כאילו צם את כל התעניות.
אחרי כל הקיצורים הללו, תכלס’ אפשר לתקן עוון ע”י שלוש תעניות פשוטות, וגם אם נניח שאדם חטא בהרבה עוונות, כגון עיניים, ברית, מחשבה, ואפי’ מי שהיה לו קשר עם אנשים נוספים, יכול בקלי קלות, ע”י כתשע או שתים עשרה תעניות קצרות לצאת מהסחרור המטורף הזה של העוונות, ולהתחיל לשלוט בעצמו אחת ולתמיד. [וזה קל, קל, קל. תחשוב, בחורף בחמש כבר אפשר לאכול, וכן לדוגמא בליל שישי אפשר לאכול בלילה, וללמוד קצת, ואז ביום יהיה יותר אפשרות לישון והצום עובר בקלי קלות. ובקל הרווחת את חייך במתנה] יש אלפים רבים שעשו את זה וראו בחוש איך שיורד מהם כוח הטומאה, דהיינו שע”י התעניות על הברית ירד להם התאוות לחטוא, וע”י התעניות על העיניים נהייה להם יותר קל לשמור על העיניים, וכמעט לא נשאר להם משיכה להסתכל בנשים, וכמו”כ ע”י התעניות על המחשבה כאילו ‘נמחק’ להם מהראש כל השטויות שראו והמחשבות הפסיקו לקפוץ להם לראש, וכן בשאר מיני החטאים זה מועיל מאד. ומצליחים לשמור את עצמם שנים בלי ליפול בחטא כלל!!! זה נשמע הזוי… אבל כשמבינים שתכלס’ הכל רוחני גם החטאים והמשיכה, מבינים שזה לא מופקע.
- תשובה אמיתית: הנה ודאי שהתיקונים האלו הם לא הקוס פקוס, ומי שמוריד מהאדם את כח הטומאה זה רק בורא עולם, ולכן בודאי שכל התהליך הוא תהליך של תשובה, ובלי תשובה ודאי שכוח הטומאה לא יעזוב את האדם, ועדיין ההתמודדות תהיה קשה עד בלתי אפשרית ולכן נבאר איך עושים תשובה באמת, כי יש הרבה שמתחרטים על החטאים ואעפ”כ אין להם כל קשר לתשובה, אלא זה בבחינת ‘רשעים מלאי חרטות’, כי הם מתחרטים לא מול בורא עולם, אלא כי רע להם עם החטא, וזה הורס להם את החיים וכו’, אבל באמת זו אינה תשובה, והראיה לזה שבדר”כ אלו שעשו את התשובה בצורה כזו, אח”כ חושבים בליבם- איזה כיף, גם חטאנו גם עשינו תשובה, נהנינו מכל העולמות, ולפעמים חושבים אם כבר חטאתי למה לא עשיתי זאת עם כל העוצמה כי ממילא חזרתי בתשובה. וגם התשובה שעושה אין זה לכבוד שמים אלא לצורך עצמו, שינצל מהגהינם וכדומה.
התשובה האמיתית היא להרגיש ‘אוי לי שהכעסתי את בוראי’, בדרגה הנמוכה יחשוב ‘אוי לי שהכעסתי את בוראי, ואני מפחד מעונשו’, אבל בדרגה יותר גבוהה יחשוב ‘אוי לי שהכעסתי את בוראי שאני חלק ממנו יתברך’, דהיינו שישתדל להגיע לאיזה שהיא דרגה באהבת ה’ ועי”ז לעשות תשובה מאהבה, וכך יזכה להגיע לשיברון לב על חטאיו, וזוכה להבטחת הזוהר הקדוש שלא יחזור לאותה טומאה לעולם, וכשעושים את התשובה כך, לא שייך להתרפק על החטאים, כיוון שלא מסוגל לחשוב על כך שנהנה נגד רצון שמים, וזה בושה וסבל נורא בשבילו.
[ולא קשה להגיע לכזו תשובה, במעט התבוננות על ‘כי חלק ה’ עמו’ ו’חלקי ה’ אמרה נפשי’- שאני חלק אלוק ממעל- מגיעים לזה, ובמיוחד אחרי שאדם מסיר מעליו את העוונות המבדילים בינו להשם, ע”י תיקון או שניים, בקלות יגיע לאהבת ה’ ואז התיקונים הבאים יהיו תשובה מאהבה]. ושברון לב אינו קשור לדיכאון, ההיפך, כשאדם ישתומם איך הכעיס את יוצרו, עכשיו ישמח שמחה גדולה שזוכה להתקרב לה’, ולהתנתק מכל הזוהמה שהיה שרוי בה עד עתה.
- הדרכה וסגירת פינות: יש עוד דבר נוסף שנצרך כדי לצאת מהחטאים, והוא, שהרי איתא בחז”ל “לולי הקב”ה עוזרו אינו יכול לו” אדם אינו יכול להתמודד לבדו מול יצר הרע בלי שבורא העולם יסייע בעדו. וכמובן, אדם שמכניס עצמו לניסיון אין הקב”ה עוזרו לעמוד מול יצרו ובוודאי יפול, ולכן חובה גמורה על האדם להתרחק ולהיזהר מהניסיון. אך דא עקא ש’אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים’ ו’אין אדם רואה נגעי עצמו’ ולכן הרבה פעמים אדם מכניס את עצמו לניסיון אפי’ בלי ששם לב לכך, ולכן כדי להשתחרר מהחטאים, ראוי מאוד לקבל הדרכה בצורה מסודרת איך להתרחק מהניסיון, [אך כמובן יש לקבל את ההדרכה מאדם מספיק יר”ש כדי שיוכל להדריך בצורה פרטנית ובלי שזה יגרום לו בעיות…, וגם זה צריך להיות אדם עם ניסיון מספיק בכדי שתהיה תועלת מההדרכה שלו, (בהמשך מובא מספר של אדם שהדריך מאות בחורים והועיל להם) ולכן אסור בשום אופן להתייעץ עם בחורים אם לא שידוע שהבחור קדוש בכל קנה מידה, וגם אז זה צריך להיעשות בזהירות].
- עבודת השם: אחר שביארנו שלושה שלבים ליציאה מהחטא, אי אפשר לעצור כאן, כי מטרת היצר הרע אינה להחטיא את האדם, אלא להסיר אותו מהשם, אלא שהכי קל לו לעשות זאת ע”י החטאים כי מי שחוטא הוא ממילא רחוק מה’, אבל אם הוא לא מצליח להחטיאו הוא מרחיקו מה’ ע”י כל מיני דברים אחרים, כגון בלבולים, ו’מלומדה’, וגאוה, וכך היצר מנצח במערכה אע”פ שהאדם לא חוטא. ולא די בזה אלא שע”י זה הרבה פעמים האדם חוזר לחטאים ברבות הימים, כי תכל’ס הוא רחוק מה’ ואין מה שישמור עליו, ועל זה כתוב ‘ושבת- עד ה’ אלוקיך’ לא שייך לשוב רק חצי דרך ואז להמשיך לשבת ללמוד רגיל בלי לחפש עוד ועוד את אביו אוהבו. ולכן אדם שבס”ד יצא מהחטאים חייב לא לעצור, אלא להמשיך אל ה’ ולהגיע לקרבת ה’ ולאהבת ה’ עצומה ולהיות כל הזמן בהתקדמות ובעליה ולכייל עצמו לבורא עולם, כי יש אצלו אין סוף מדרגות. [וכמובן עכשיו, אחרי שהוא יצא מהחטאים זה יהיה לו הרבה יותר קל ונחמד ומהר מאוד יגיע לדרגות נפלאות בעבודת בוראו]
יש שטענו שמי שלומד תורה אל לו לעשות תיקונים, אלא רק להמשיך ללמוד, אך באמת כבר כתב המשנ”ב (סי’ תקע”א ס”ק ד’) שמי שיש לו עוונות ידועים אפי’ אם הוא ת”ח וקשה לו התענית חייב להתענות, ומקור דבריו בשל”ה עי”ש.
והאור החיים הקדוש בפרשת בחקותי כתב מפורש שתורה שלא לשמה אינה מצילה מיצר הרע [אפי’ בלומד כדי להתכבד].
ובראשית חכמה שער הקדושה {פרק שבעה עשר אות נ”ו} כתב וז”ל “ואם יאמר מי שיאמר שהתורה מכפרת עוון, הלוא דוד המלך ע”ה עוסק בתורה היה יותר ממה שאנו עוסקים, כדפירשו ז”ל, והיה בו רוח הקודש, למה סיגף עצמו בחינם, ולא סמך עצמו על עסק התורה יומם ולילה שיכפר לו עוונו? אלא ודאי מה שאמרו {ר”ה יח, א} שהתורה מכפרת, הוא על דרך שפרש החסיד רבנו יונה ע”ה ב”שערי תשובה” {שער ד, אות יא} בענין מה שאמרו רבותינו {ר”ה שם} שהעוסק בגמילות חסדים שמכפרים על עוונותיו, שפרש- שתולין לו מהיסורין עד שובו, כן העוסק בתורה, הכפרה היא שמאריכין לו עד שישוב, אבל ודאי שצריך להיטהר מעוונותיו בסיגופים ובתעניות כדי שתהיה תורתו רצויה, וכו’, ובפרט מי שחטא בברית שהפגם בו שקול כנגד כל התורה כולה. שמהמעלות שאמרו ז”ל נדע גודל עונש הפוגם בו, והאריכו במעלתו” עד כאן לשונו.
אך גם אם נמצא מי שיאמר שלא לעשות תעניות וכדו’ ודאי שכל הכוונה זה לתיקון עוונות גרידא, אבל בתהליך הזה שהוכח על רבבות בחורים שזה לא רק מתקן, אלא עוזר בפועל להפסיק את החטאים, לא יתכן שאדם שפוי ויר”ש יאמר שעדיף להמשיך ליפול מדי פעם בחטאים, העיקר לא להתענות, ולומר ‘תמשיך ללמוד וזה יעבור’ זה נחמד מאוד אבל לא עובד בשטח וגם לא נכון ע”פ דעת תורה, וכמו שהתבאר, ואפשר לשאול את מי שמתנגד למהלך, האם הוא מוכן לקחת ע”ע את העוונות שלך, ובוודאי שלא יסכים.
|
ובאמת נכנסנו קמי מרנן ר’ דן סגל, ר’ שמואל אליעזר שטרן, הרב בן ציון מוצפי, ר’ עמרם פריד ועוד, וכן שאלנו על התעניות הללו את כל הבתי דינים בארץ ישראל מכל המגזרים והחוגים, וכולם ענו פה אחד שהדין מחייב לעשות תיקונים אלו, ושאלנו אותם האם לתת את זה לבחורים והם ענו שכן, ולא חששו שיש שנהגו לא להתענות וכדומה. ואף ר’ דן סגל התבטא שזה שווה הכל.
וזה לא נכון לומר “כבר עשיתי תשובה ואיני צריך תיקונים” כי על פגם הברית חייבים “מיתה בידי שמים” וע”ז נאמר תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים מכפרים, והייסורים האלו, חוץ ממה שזה כואב… זה כולל גם ניסיונות כי בעצם הסיבה לייסורים האלו, זה מכוח אותו מלאך שנברא מהחטא, ואותו מלאך גורם לו גם ניסיונות, שזה חלק מהייסורים, וזה גלגל שאין לו סוף כי אז חוזר לחטוא מחמת קושי הניסיון, ונוסף לו עוד כוח טומאה עד שאינו יכול לצאת מזה. לכן חבל לסבול עדיף להיות גבר ולצאת אחת ולתמיד מכל הסחרחורת הזו.
מקובלנו מרבותינו שאדם בא לעולם כפי המצב שבו סיים את הגלגול הקודם שלו, וזו הסיבה שיש שנולדו בבית חילוני ויש שנולדו בבית חרדי, וזו הסיבה שלכל אחד יש ניסיונות שונים מחברו, כ”א לפי גלגולו הקודם, ולכן אל יעלה במחשבת האדם לומר שח”ו הקב”ה רוצה שישאר בהתמודדות ולא יברח ממנה, כי אדרבה כפי שמקובלנו מרבותינו, מה שיש לך את הניסיונות הספציפיים האלו, זה סימן שאותם צריך לתקן, וזה כמו אדם שנמצא בבית חילוני ונכשל שם מידי פעם בטריפות ונבילות, חילולי שבת ועוד, האם נאמר לו שישאר שם כיון שהקב”ה רוצה שיתמודד… הרי ודאי שחובתו לצאת מהבית! כך גם את הניסיונות, פשוט שחובה לתקן ולצאת מהטומאה.
למעשה יש עוד פרטים רבים, והם ומוכרחים לתהליך של היציאה מהעוונות, ולכן ‘והיה כל מבקש השם יבא אל אוהל מועד’ מי שבאמת אכפת לו מעצמו ומבראו, מוזמן להתקשר לקו תוכן- אפס שתים חמש שש חמש שתים חמש שבע חמש. שם יש הדרכות יותר מפורטות על תהליך היציאה מהעוונות, ועל הדרכים איך לחיות את ה’ ולרוץ אחריו בכל רגע נתון, כמו”כ ניתן לקבל הדרכה מקצועית ודיסקרטית בחינם איך לא להיכנס לניסיון ואיך לצאת, בשלוחה 72 או בטלפון- 0527126565, כמו כן ניתן לקבל חוברות של תיקוני העוונות עם הנוסח ליום התענית ועוד הדרכות בשלוחה 888 [חוברת זו הייתה אצל מרן ר’ דן סגל ומאוד נהנה ממנה ואמר שניתן להביאה לבחורי ישיבה]
נ.ב גם ליהודים היקרים שכיום זוכים לשמור על קדושתם בס”ד אך בעבר חטאו בענייני הקדושה כדאי להם לתקן את עוונותיהם בדרך זו, משום שאין שכחה לפני כיסא הכבוד ואף שהיום הם שומרים על עצמם זה לא נמחק וזה רובץ עליהם ומגביל אותם מאד בעבודת השם, זה גורם עיכוב בשידוכים, ועיכוב בלדת ילדים, זה מונע את ההרגשות הרוחניות, זה מפריע למתיקות התורה, והרגשת קדושת השבת, וגורם לגאווה ובלבולים ודברים שמרחיקים אותם מהשם, וכתב הבאר היטב, (תקע”א סק”א) וז”ל ודע שכל המעשים שאדם עושה ותורה שלומד בעודו רשע בעוונותינו הרבים, מוסיף כוח בקליפות, ורק עד שחוזר בתשובה מוציא מהקליפה. וכמובן שאין הכוונה שלא יעשה מצוות כי זה הולך לטומאה אלא שהאדם עצמו תפוס בידי הטומאה ומשפיע להם, כי כל השפע שלו, דרכם. ובשעה שיוצא, יוצאים המצוות והתורה יחד עימו. וההפסד הוא של המתעכב מהתשובה.
ועתה יהודי יקר אהוב נפשי, נתתי לך כאן דרך בדוקה ומנוסה לצאת מהעוונות אחת ולתמיד ולרוץ אל השם, כרגע המושכות בידיים שלך, יש לך את האפשרות לדחות את זה מאלף ואחד סיבות, ואני לא מתערב לך בהחלטות האישיות, רק אבקש ממך ככלל, בכל שאלה שהיא, תבדוק היטב שההחלטה שלך היא באמת טובה לך ובאמת רצון שמיים, כי לפעמים בגלל עצלות לבדוק באמת, אתה עלול לפספס את החיים שלך, עוד בקשה קטנה: אל תשתמש ברב שלך כתירוץ לחטאים, תדרוש ממנו שייתן לך פתרון אחר! ותהיה נודניק כי אתה באמת רוצה להתקדש, וגם אם הרב אמר לך לא לעשות זאת, תשאל אותו כדלעיל אם הוא לוקח ע”ע את העוונות שלך, ואם ח”ו הוא מקרר אותך ש”לא נורא ליפול בזה פעם ב–” תדע שאתה צריך לברוח ממנו וע”ז אאלץ לגלות לך סוד נורא שר’ חיים ויטאל (בהקדמה לעץ חיים) כותב שרוב ראשי הדור וראשי הישיבות בימינו הם ערב רב. ותזכור אהוב נפשי שלפני שאתה: ליטאי/ חסיד/ ספרדי/דתי /חילוני/לומד בישיבת../ בן של../ נוהג כ.., לפני כל זה אתה קודם כל יהודי!! בן של אבא היקר שבשמים!! והוא משתוקק שתתקרב אליו!! אל תתן למצב הנ”ל להרחיק אותך ממנו! האם אתה מסוגל לאכזב אותו בגלל שהוא גרם לך להיוולד במקום/בקבוצה הנ”ל?! ואגב, הקב”ה לא הולך לוותר עליך.. הוא רוצה שתהיה איתו, תחיה כבן שחי עם אביו, ולפני שזה יקרה הוא לא יתן לך מנוחה אמיתית כדי שלא תישאר תקוע במצב הנ”ל בלי להיות איתו, אז חבל להתעקש איתו הוא יותר חזק.. ותאמין לי לא תמצא משהו יותר מתוק מלחיות עם השם 24/7 באהבה…