ללא מחבר No Author Archives - Page 508 of 609

Surprise surprise. The biometric ID trial run was a success, and now Interior Minister Aryeh Deri, Yemach Shmo, is going to require every single Israeli citizen to give him their fingerprints by force.

I am going to say this once, and I am not saying bli neder.

I will burn my fingerprints away in acid before I give them to the State of Israel.

If Deri wants to tattoo a number on my arm, he’ll have to hold me down and put me under general anesthesia.

I urge everyone to passively fight the State on this and do not give these kappos your fingerprints of your own free will. No violence, just passive resistance. And if you have the courage to burn your fingerprints off with acid before they can take them, I would encourage that.

Absolutely no violence should be taken against Deri, but if God chooses to take him away from this world, as Pavel Chekov said to Scotty from the bowels of a nuclear vessel, “Now would be a good time.”

This does not constitute a curse against Deri, in case that is illegal. May he live forever, as Leonidas once said. I love him, of course, along with all selfless public servants. Praised Be Their Holy Names.

From The Jewish Libertarian, here.

כיצד לא למגר סוציאליזם

December 1, 2016 – א׳ בכסלו תשע״ז by Hyehudi

עבירה גוררת עבירה (*)

לוי.

התנהלות מערכות המדינה לרוב מנוגדת לעקרונות חופש הפרט וזכות הקניין. ההתלבטות: האם להציע “צעדי ביניים קטנים” לייעול המציאות, או לדבוק בפתרונות החופש הנכונים לדעתנו, אך אינם ניתנים ליישום “מחר בבוקר”?

בס”ד

(*) מסכת אבות, משנה ד: “בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר… ועֲבֵירָה גוֹרֶרֶת עֲבֵירָה”.

לעיתים קיים במציאות מצב מאד בעייתי. למשל הדיור. תומכי רעיונות ‘קו ישר’ מבינים מהי הבעיה (אידאולוגית, כפי שמוטי הגדיר זאת), ויודעים להציע את הפתרון הנכון והצודק (סילוק התערבות המדינה). דא עקא, שבמציאות הקיימת, הפתרונות שלנו הם חלומות באספמיא. אז מה עושים?

הבה, בינתיים, נציע צעדים קטנים לתיקון המציאות, שאולי יש להם אפשרות להתקבל, אפילו במסגרת המציאות הקיימת.

הנה דוגמאות…

בעיה 1: עובדים בגופים ציבוריים ש”יושבים על השאלטר” סוחטים לעצמם משכורות עתק. מקביליהם בסקטור הפרטי התחרותי יכולים רק לחלום על תנאי שכר והטבות דומים. לא צודק. מאד מקומם.

» הפתרון: הגבלה בחוק של השכר וההטבות. ו/או איסור שביתה בגופים כאלה, שממילא כל מטרתה, ותוצאתה – סחטנות.

בעיה 2: הרפואה הציבורית לא מצליחה לספק שרותי אישפוז בהיקף וברמה הראויים. תורים, שרות רע, שוחד.

» הפתרון: הגבלות על טיפול ואישפוז חולים מחו”ל, ש”תופסים את המיטות שלנו”.

בעיה 3: רשתות השיווק הגדולות סוחטות מחירים גבוהים. קשה לגמור את החודש. מעודד ירידה מהארץ.

» הפתרון: רגולציה. חוק המזון.

בעיה 4: משכירי דירות מנצלים את כוחם העודף מול השוכרים החלשים, וקורעים להם את הצורה. לא צודק. מקומם.

» הפתרון: רגולציה. חוק השכירות ההוגנת.

בעיה 5: תושבי חוץ רוכשים דירות שעומדות בשיממונן, “דירות רפאים”. הם “לוקחים לנו את הדירות”.

» הפתרון: מיסוי חריג על “דירות רפאים”.

אפשר להמשיך עוד ועוד…

האם הפתרונות המוצעים גרועים?

כאשר נקודת המוצא היא המציאות הקיימת – הפתרונות כלל לא רעים. כמובן, אפשר להתווכח נקודתית על פרמטר כזה או אחר. למשל, האם עדיפה תכנית מע”מ אפס על דירות (לפיד), או תכנית מחיר למשתכן (כחלון). אבל ככלל: לנוכח הבעיה במציאות, באה הממשלה להתמודד איתה, ומציעה פתרון. מה רציתם? שהממשלה תשב בחיבוק ידיים?!

האם אסטרטגית “הצעדים הקטנים תחת המציאות הקיימת” תתקבל באהדה ע”י קוראי ‘קו ישר’? ספק. מדוע? כי ‘קו ישר’ יוצא מנקודת המוצא שלכל אדם זכות על חייו, חרותו וקניינו. כל הבעיות שהוצגו נובעות מפעולות המדינה שפוגעות בזכויות אלה. לכן, לכתחילה נדרש להסיר את הפגיעה. ואז, ממילא, לא תהיינה הבעיות. וזהו הפתרון.

אסטרטגיית “הצעדים הקטנים תחת המציאות הקיימת” מעמיקה עוד יותר את הפגיעה. כל חוק, כל רגולציה, מצמצמים עוד ועוד את החרות ואת זכות הקניין.

ניתן להדביק לפתרונות אלה את דברי חז”ל: “עבירה גוררת עבירה”, וזאת משני טעמים:

הפגיעה בחרות ובקניין היא שהולידה את הבעיה במציאות הקיימת. היא אבי אבות העבירה. פתרון “הצעדים הקטנים” מעמיק את הפגיעה. הוא התולדה של העבירה. והרי לנו… עבירה גוררת עבירה.
אם ‘קו ישר’ מציע “צעדים קטנים” הפוגעים בחרות ובקניין, לבעיה א’ – למשל הגבלת שכר, איזו הצדקה תהיה לנו להתנגד “לצעדים קטנים” בבעיה ב’ – חוק המזון, או בבעיה ג’ – מיסוי דירות רפאים. והנה לנו שוב… עבירה גוררת עבירה.

לעיתים, לנוכח קשיי המציאות ועוולותיה, מתעורר פיתוי להציע פתרון ברוח “צעדים קטנים”. בבחינת עדיף משהו על לא כלום.

לזה אין צורך ב’קו ישר’. ל”צעדים הקטנים” יש עתיד בליכוד הבית היהודי.

לוי.

From Kav Yashar, here.

כחי ועצם יד – פירוש ופרופגנדה

November 22, 2016 – כ״א במרחשוון תשע״ז by Hyehudi

כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל

על כל מוצא פי ה’ יחיה האדם ● כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ● שמלתך לא בלתה מעליך ● בזה מבואר למה תכלת דווקא מן החלזון ● חג הסוכות ● ברכות הנהנין ● המקור בפסוקים ● כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי (בפרנסה), מול בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה’ (בא”י) ● רצון הקב”ה להנהיג העולם באופן שיש הנסיון הזה ● הנסיון בדורינו לומר בצדקתינו באנו אל א”י ● צריך את שני הצדדים ● כיבוש ארץ ישראל בדורינו ● רדיפת הדת בצבא כיום ● הפיתרון

המשך לקרוא…

מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד שליט”א, כאן.

Destiny Over Survival

November 21, 2016 – כ׳ במרחשוון תשע״ז by Hyehudi

Abraham’s World War

By Moshe Feiglin

And the two angels came to Sodom in the evening and Lot was sitting at the gate of Sodom.” (From this week’s Torah portion, Vayerah, Genesis 19:1)

Hold on a minute! Didn’t Lot learn anything from his previous misadventure? Just in last week’s Torah portion, Abraham endangered himself and his entire family in a World War to save Lot from captivity after he made his bad decision to move to Sodom. After Abraham redeems him, Lot disregards everything that transpired and goes right back to Sin City as if nothing had happened at all.

In order to understand this psychosis, all we have to do look at all the Israelis applying for citizenship in the country that brought us the Holocaust. Lot probably told himself that his capture at the hands of the kings was nothing more than a historic accident. If the four kings had not warred with the five kings, it would never have happened.

The Israelis in Berlin share the same line of thinking: If there hadn’t been a war, the Holocaust would never have happened. Wars, however, are not the reason for holocausts; they are simply the opportunity to perpetrate them. Even after the war, the Polish continued to slaughter the Jews who dared return home from the death camps.

The question is not why Lot returned to Sodom, but why Abraham endangered his entire historic mission and set out on an illogical war to save him. After all, he had enough money to redeem him from captivity. In no place in the Torah does G-d command Abraham to fight this war. Did Abraham exercise poor judgment? Why put his years of building and effort on the line for his rebellious nephew who knowingly went to live in Sin City?

The answer is that Abraham did not go to war to save only Lot; he went to war to save his mission. Lot’s capture placed his entire destiny on the scales. Everybody knew that Lot was Abraham’s nephew, and they waited to see how Abraham would react. Abraham understood that if he would not be willing to endanger himself and fight for his relatives, he would no longer be respected. Worse than that, he would lose the legitimacy for his very existence. From here on in, he would be dependent on the kindness of others.

This war is listed by our Sages as one of Abrahams’ ten trials. Abraham had to overcome his personal considerations and respond to the affront to his sovereignty like a free nation – making him worthy to establish the Nation of Israel.

After Abraham successfully traverses this trial and wins the war against the kings of the north, G-d makes a covenant (the Covenant of Pieces) with him and promises him the Land of Israel. Sounds strange? G-d “sides with” the winner? Not at all. G-d chooses the man who is willing to fight for his destiny, and not just for his existence.

Shabbat Shalom.

From The Jewish Leadership Blog, here.

Hyehudi.org

Reviving a Dormant Religion Once Known as ‘Judaism’

ללא מחבר No Author

כשרות הבשר והעוף בימינו

Don’t Give a Finger!

Aryeh Deri Gets Even More Evil – Requires All Jews To Give Fingerprints to the State By Force