עידית רז-קלישר, אימא וכלכלנית, כתבה ספר ילדים יוצא דופן שמנסה להתמודד עם האתגר ללמד ילדים קטנים (גילאי 4-8) מושגי יסוד בכלכלה.
שיחה עם בתי, בגיל 8.5:
“אמא, למה כולם טסים לחו”ל בקיץ ואנחנו לא?”
“בקיץ עברנו דירה, נכון? היינו צריכים לשלם למתווך ולמובילים, ולקנות המון ריהוט חדש. זה עלה לנו הרבה כסף, ולא נשאר לנו כסף לטיול בחו”ל.”
“אז למה אתם לא משיגים יותר כסף?”
“כי אז נצטרך לעבוד יותר שעות.”
“אה… אבל אם תעבדו יותר שעות, יהיה לנו פחות זמן יחד. אז זה בסדר שלא נטוס.”
נשמע דמיוני, אבל זו שיחה אמיתית, וקיימנו שיחות דומות עוד כשהייתה קטנה יותר.
אז איך אפשר להגיע לשיחה כזו עם ילד? כשהילד גדל תוך התנסות בבחירה בין חלופות כבר מגיל צעיר.
קיים דיון נרחב על הצורך בלימודי כלכלה בגיל התיכון, כהכנה לחיים הבוגרים בהם נדרשת התנהלות פיננסית נבונה. אך לימודי כלכלה אינם רק התנהלות פיננסית נבונה, כמו השוואת מחירים, חישוב עמלות וכו’. לימודי כלכלה הינם בראש ובראשונה הקניית כלים לקבלת החלטות, מתוך מטרה להגיע לרמת האושר הגבוהה ביותר שניתן.
מושגים בסיסיים
מחנכים אותנו “לכלכל צעדינו בתבונה”, כלומר להקצות את המשאבים שלנו בצורה נבונה; ומשאבים אינם כסף. כסף הוא רק אמצעי לתרגם משאבים למכנה משותף ברור.
אפשר לראות את העקרונות הבסיסיים של הכלכלה בכל תחום, גם בחיי הילדים. לדוגמא –עלויות אלטרנטיביות. ילד יכול להבין כי אם נותרה חצי שעה פנויה, והוא יכול לבחור אם לשחק, לקרוא או לצייר, אז הוא גם יכול לעסוק באחת מהפעילויות במשך חצי שעה, או לחלק את הזמן כך שיעסוק פרק זמן קצר יותר, אך ביותר מפעילות אחת. הילד מבין שהוא צריך לוותר על זמן משחק כדי לקבל זמן קריאה או ציור. בהמשך אפשר להרחיב את ההתנסות ולעבור לנושא של תקציב כספי – כגון דמי כיס. הילד יכול לבחור מה לרכוש בכספו (בגבולות הסכמת ההורים כמובן), וכיצד לחלק את התקציב בין המוצרים שברצונו לרכוש.
עיקרון היתרון היחסי יכול לשמש כעזר להורים/מורים להעצמת ילדים שמרגישים חלשים יותר. ילד שהוא קטן יותר פיזית ואולי גם קורא לאט יותר עלול להרגיש בעל ערך עצמי נמוך לעומת ילד גדול פיזית וקורא מהר. היתרון היחסי מאפשר לנו להסביר לילד כי בחלוקת עבודה כל ילד נחשב טוב יותר באופן יחסי בפעילות אחרת, ולכן בשיתוף פעולה כל אחד מקבל את ההזדמנות לעזור בתחום בו הוא טוב יותר יחסית.
גם השקעה בגורמי ייצור קיימת בעולם הילדים. הרי הלימודים והחוגים הם למעשה השקעה בהון אנושי. ההשקעה דורשת ויתור על פנאי בהווה כדי לקטוף את פירות ההצלחה בעתיד (ציון טוב, שיפור במיומנות לימודית, הצלחה באימון ספורט או בנגינה…). לילדים קשה להקדיש זמן, כיוון שהם רואים את ההנאה המידית מהפנאי, אך כאשר הם מצליחים לראות את ההנאה העתידית מההצלחה, יהיה להם קל יותר להתפנות בהווה לשיעורי הבית או לאימונים (גם אם יפגינו חוסר רצון, כי בחרו להשקיע את הזמן בהווה כי ראו את העלות הגבוהה של הדחייה לעתיד). חשוב גם להדגיש כי השקעה אינה הבטחה להצלחה וכי הדרך להצלחה לעיתים רצופת כישלונות, ואף לעיתים אינה מסתיימת בהצלחה, אך ללא השקעה לא תתכן כלל הצלחה.
איך להעביר לילדים את המסרים של יסודות הכלכלה?
כמובן שלא אמליץ על לימודי כלכלה כקורס לילדים, אלא על לימודים תוך כדי חוויה. באמצעות משחקים, חידות וסיפורים או באמצעות שיחות יומיומיות.
לדוגמא – כדי ללמד על עלות אלטרנטיבית אפשר להקציב לילדים זמן ולתת להם חלופות לפעילויות בפרק הזמן שהוקצב, ועליהם לחלק את הזמן כראות עיניהם בין הפעילויות (עבור ילדים שעדיין לא קוראים שעון או מבינים את משמעות הזמן, אפשר להציג שעון מחולק בצבעים להמחשת הזמן או להשתמש בשעון עצר); לילדים גדולים יותר אפשר לתת תקציב ורשימת מוצרים.
כדי ללמד על סחר חליפין אפשר לתת לילדים מוצרים פשוטים או להטיל עליהם משימה לייצר מוצרים פשוטים, כגון קלפי משחק או דמויות פלסטלינה, ולאחר מכן להציע להם להחליף ביניהם את המוצרים, כאשר כל ילד קובע מהו המוצר שירצה לקבל בתמורה למוצר שלו, וכן מהי כמות המוצרים האחרים שירצה בתמורה למוצר שלו. אפשר כמובן גם שלא לערב תמורה מוחשית בסחר החליפין, אלא תמורה רגשית כגון הכרת תודה, או הקדשת זמן.
שיחות יומיומיות יאפשרו להורים להציג את העקרונות הכלכליים בבסיס ההחלטות שקיבלו הילדים במהלך היום בבית הספר ועם חברים. לדוגמא – בחירת שותף ללימודים, החלטה על פעילות חברתית לאחר הלימודים.
התבגרות תוך כדי חווית הערכים של שקילת אלטרנטיבות ויצירת סדר עדיפויות, תוך הבנת היתרון היחסי מול אחרים, תוך הבנת חשיבות ההשקעה, התועלת מחיסכון, התועלת מחליפין, הבנה כי כסף הוא אמצעי ולא משאב או מטרה ועוד עקרונות נוספים בסיסיים בכלכלה יאפשרו לילדים להתבגר באופן בו הם מבינים את העולם שסובב אותם בצורה ברורה יותר, שתאפשר להם להתמודד עם מגבלות חיצוניות ועם קשיים בחיי היומיום בצורה קלה יותר.
וכך, ילדה בת 8.5 (וגם ילדים צעירים יותר) הבינה מדוע בחרנו שלא לטוס השנה, למרות שכל האחרים טסים, התמודדה בצורה טובה עם האכזבה כי הבינה את עלות האלטרנטיבה, קיבלה את הבחירה של ההורים שלה (גם אם עדיין לא הייתה מרוצה מכך) ולא נשארה תמהה עם תשובה כמו “כי אי אפשר”.
עידית רז-קלישר
עידית כתבה את הספר “ביער”. סיפור בהמשכים – שמונה פרקים, שמונה סיפורים לילדים על עקרונות בכלכלה. לינק אל פרק לדוגמה ולהזמנת הספר.
מאתר קו ישר, כאן.
