כיצד העלימו הרב שך ואנשיו את דעת גדולי ישראל בעד ארץ ישראל

‘דגל התורה’ הפכה למפלגה ימנית? היא בסך הכל חוזרת לשורשים שלה

התפיסה הקולקטיבית חרדית גורסת: למרות נטייתם המובהקת של רוב מצביעי דגל התורה וש”ס לצד הנצי, גדולי התורה כהגרא”מ שך זצ”ל והגר”ע יוסף זצ”ל נטולצד היוני • אולם כעת מתברר: החזרה הגלויה לימין במערכות הבחירות האחרונות, היא בסך הכל שיבה לתפיסת הגדולים מהמאה הקודמת
ישראל שפירא
כ”א כסלו התש”פ / 19.12.2019 18:57
סוגיית תפיסתו המדינית של הרחוב החרדי נידונה בלא מעט פורומים, מחקרים וכתבות עיתונאיות.

לפרסומים השונים בנושא בסיס משותף המצביע – חרף הפערים הסמנטיים בין הגישות – על נטייתו המובהקת של המגזר לצידה הימני של המפה הפוליטית.

תפיסה זו קיבלה ביטוי גלוי בפרסומים האחרונים סביב דבריו של ח”כ יצחק פינדרוס כי הגר”ח קניבסקי מתנגד ל’וויתורים ביהודה ושומרון’.

להודעה ‘נצית’ יותר מזו, כך נדמה, לא ניתן להגיע.

אולם, האם בהיגדים הללו שלא זכו לפרסום רחב מידי – משנה האידיאולוגיה החרדית את הקו שהנחה אותה בעשרות השנים האחרונות, או שמא היא חוזרת לשרשיה?

הגרא”מ שך: לא לגור מחוץ לקווי 67

גם הימניים הרדיקלים ברחוב החרדי, לא יוכלו להתעלם מן העובדה שמנהיגו בשליש האחרון של המאה הקודמת, לא היה ‘איש ימני’, באנדרסטייטמנט. דעתו של הרב זצ”ל שפורסמה בכתביו ובעל פה, לא היתה שונה באופן מובהק מגישתה של חסידות סאטמר, חרף ההבדלים ביניהם.

הגרא”מ שך זצ”ל, תלמידו של הגרי”ז מבריסק, סבר שאין להתגורר מחוץ לקויי 67, מפחד “התגרות באומות העולם”. מכאן הופיעה הטענה הליטאית המוכרת כי בשל כך – העיר עמנואל לא הצליחה, ולכן גם לקח לעיר ביתר עילית שנים רבות להתאכלס בליטאים, אשר עד היום הינם במיעוט ביחס לרוב החסידי והספרדי.

גם על העיר הליטאית הגדולה בעולם – מודיעין עילית מסופר, כי היזמים הערימו על הגרא”מ, והציגו לו מפות מזויפות, לפיהן העיר היא בתוך הקו הירוק – מתוך חשש  כי הרב שך יפסול את המיזם.

אגדה נוספת גורסת, כי נתי גרוסמן, עורך ‘יתד’ המיתולוגי, ואחד האנשים החזקים ברחוב הליטאי באותם ימים, רכש לבתו וחתנו דירה בקריית ספר, אך הוא עצמו לא נכנס לשם לעולם בתור מחאה על כך ששיקרו על הרב שך.

האם הסיפורים הללו נכונים? קשה לדעת, אך הנרטיב שלהם, כמו גם דבריו הגלויים של הגרא”מ שך זצ”ל בדרשותיו ובאגרותיו, לא מותירים מקום לספק באשר לדעותיו של מנהיג הציבור הליטאי בסוף המאה הקודמת.

בסך הכל חוזרים למה שהיה

אלא שהנסיגה כביכול של הרחוב החרדי מעמדותיו של הגרא”מ שך, אינם אלא חזרה לתפיסה ששררה קודם מנהיגותו.

אלא שפרט מידע היסטורי זה, משום מה, כמעט ואינו מוכר.

זהו אינו מאמר מחקרי-היסטורי, אך לא אוכל להימנע מלהזכיר על קצה המזלג את תפיסתם של גדולי התורה בעניין.

מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטין זצ”ל סבר שצריך להזכיר פעמיים ביום את ניסי ששת הימים כמו על יציאת מצרים, שהרי מאז יציאת מצרים לא נעשו ניסים כה גדולים לעם ישראל. הרב בראנד – תלמיד ישיבת פוניבז’ –  מספר שלאחר פטירתו של הרב לווינשטין הרב שך שינה, ואמר ב’שמועס’ בישיבה את גישתו של האדמו”ר מסאטמר שהשטן הוא שניצח את הערבים!

מרן הגאון רבי משה מרדכי אפשטין שתמך בעלייה לארץ ישראל, אמר: “עלייתה של ישיבת כנסת ישראל- סלבודקא לארץ ישראל, היה אחת מתחנות הדרכים של ההתישבות החרדית בארץ הקודש. היתה בכך כוונת מכוון”. וכך כתב מרן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין לגיסו רבי צבי פסח פרנק על המחשבה לעלות לארץ הקודש: “אסור להשאיר את מפעל ההתיישבות לציונים”.

אפילו גדול מתנגדי התנועה הציונית, מרן הגרי”ח זוננפלד, סבר שגאולת ישראל היא יישוב יהודים בא”י. לאחר מסע הרבנים על המושבות החקלאות הפורחות בארץ ישראל, כתב ‘אתחלתא דגאולה’, ועל יישוב העיר חברון על ידי יהודים כתב הרב זוננפלד: “וכמעט ראוי לקרותה: ‘אתחלתא דגאולה’, לעשות העיר הקדושה הלז למקום תורה ועבודה כראוי”.

ציטוט זה מהגר”ח זוננפלד חשוב במיוחד. שכן, את דבריו כתב הגר”ח לאחר פרעות תרפ”ט – בהם נרצחו ונטבחו עשרות יהודים בחברון. בימינו, תלמידי הגרא”מ שך, לא גרים בחברון מן הסתם מחשש “התגרות באומות”, אולם הגרי”ח זוננפלד, כך עולה מן הכתובים, לא חשש לכך כלל.

האדמו”ר מגור: לא עניין של ציונים

ומה קורה בעולם החסידי? דעתו של האדמו”ר מליובאוויטש זצ”ל כך נדמה ידועה לכל, אולם מתברר כי האדמו”ר מגור זצ”ל – בעל האמרי אמת, גם כן תמך בהקמת יישוב יהודי, על כל המשתמע מכך, בארץ ישראל.

את דעתו של האדמו”ר אנו למדים ממכתב שכתב ר’ יצחק גרשטנקורן, מייסד וראש עיריית בני ברק הראשון, משנת תרצ”א (1931). במכתב לידידו ר’ ישראל זיסל דבורץ, מנהל הבנק בחברון וממנהלי הישיבה סלבודקא, הוא שופך את צקון ליבו, שרבים מראשי הישיבות שואלים אותו: “מה העבודה זאת לך? לייסד מושבה עם בנק, בית חרושת ופרדסים זה הוא עניין בשביל הציונים, ועלינו להרביץ תורה ולהאדירה.

“השאלה הראשונה מסוג זה”, אומר ראש העיר, “נשאלתי מאת האדמו”ר מגור שליט”א בשנת תרפ”א כשהצעתי לפניו את התכנית שלי בדבר התייסדות בני ברק. והשבתי לו אז: ‘הלא אדוני האדמו”ר היה בארץ ישראל ובטח שמע בלילות בשעה 12 איך שהפעמונים מצלצלים במסגדים של המוסלמים וקוראים לתפילה, בה בשעה שצדיקי ארץ יושבים על האדמה ובוכים על החורבן.

“והנה המלחמה בין המקוננים על גלות השכינה ובין להבדיל הטומאה נמשכת כבר מאות בשנים עד שהסטרא אחרא התייאשה בניצחון, והנה מצאה לה דרך אחרת – לערוך מלחמת אחים בהביאה לא”י הקדושה יהודים מחריבים ומהרסים ואיך נראה כבלע הקודש ונשתוק”?

ומעיד כותב המכתב: “האדמו”ר שליט”א מגור הכיר בטענותי שהם מקירות ליבי והבטיח לי עזרתו, ותיכף שילם לי 10 לירות במזומן בעד חלקת אדמה בבני ברק”.

לאן נעלמו הקולות הללו?

כאמור, פריטי מידע היסטורי זה, משום מה, אינם ידועים. הגישה השלטות ברחוב החרדי היא שלמרות נטייתם המובהקת של רוב מצביעי דגל התורה וש”ס לצד הנצי, גדולי התורה כמרנן הגרא”מ שך זצ”ל והגר”ע יוסף זצ”ל נטו לצד היוני.

העובדה שחלק ניכר, ואולי רוב שדרת מנהיגי התורה בדורות הקודמים היו בעד יישוב יהודי חרדי בכל גבולות ארץ ישראל, כמעט ו’נמחקה’ מהתודעה החרדית הקולקטיבית.

מי דאג להעלים את פרטי המידע הללו? מדוע ההודעה של פינדרוס לא זכתה לסיקור תקשורתי מסיבי? על כך יידרש מחקר סוציולוגי-נרטיבי רחב היקף.

ישראל שפירא הוא מראשי אתר התוכן וההיסטוריה החרדית – 400

מאתר חרדים 10, כאן.

Publishing Your Own Sefer Is Easier Than You Might Think!

Easiest Self-Publishing Categories

What’s the easiest way to write a book?

Often, people view writing as an arduous task – and it can be – but becoming a published author doesn’t have to be difficult at all.

Hard to believe? Well, it’s true. In fact, your book might already be written!

The Easy Way

Tons of people have enough material right now to publish a book without having to sit down and start writing from scratch.

That’s because so many people are already involved in writing, teaching, and studying on a regular basis. If you’re one of them, it’s possible that all you need to do is to transform your raw material into a manuscript and – presto! – you’ll have a book.

Let’s take a look at some of the places your book might already be hiding.

Lectures

Have you ever heard a lecture that transformed your life? Is there any record of it? Probably not.

Maybe you’ve given presentations about your work or spoken on topics near to your heart at special occasions. You might be one of the many teachers who shares their tremendous knowledge every day. If you’ve already put the work into creating one of these lectures, speeches, lesson plans, or presentations, why not use it to as a starting point for your book?

You might not have a written document of your lecture, but there might be an audio or video recording of it. These recordings can be transcribed and edited to form a wonderful book. Otherwise, you might have a set of notes that you can use as the basis for your book.

Collected Essays

Have you ever written a daily, weekly, or monthly column for a newspaper or magazine, in print or online? How about blog posts? How many have you posted on your website over the years? Perhaps you send regular emails with Torah thoughts, personal advice, or business insight.

All of these can easily be collected and transformed into very special books, and a lot of people are making a lot of money doing this.

If these articles were printed in old newsletters or magazines, it’s possible there is barely a trace of them today. What a pity! And even if they do exist online, is it easy for them to be noticed among the billions of other articles on the world wide web? Collecting and publishing your writings in one attractive volume can create a good opportunity to promote your work and get it to those who are interested in it.

Notes

Maybe you have a notebook filled with your most treasured ideas. So many people, especially men and women who have devoted much of their lives to studying various parts of the Torah, have pages full of notes and thoughts waiting to be culled and organized into precious books.

If these notes are truly notable, then there is a great benefit in publishing them as a book. Even if these notes are only special to your family, your children, grandchildren, and great-grandchildren will cherish these thoughts. They can create an everlasting bond between the generations.

Unpublished Manuscripts

You might not believe it, but since I entered the publishing world, I have met many people who have told me that they have complete manuscripts that have never been published. I’m sure that there must be tens of thousands more like them in the world!

Why would someone write a manuscript and not publish it?

They might have submitted it to a traditional publisher without getting a positive response. Instead of trying again and again, they gave up. Some authors might be too nervous to even submit their work to a publisher at all.

These stories break my heart. After all the effort these authors invested in their manuscripts, they have nothing to show for it. What a shame!

If you are one of those people, please don’t waste all that effort. No matter what, don’t give up. Find a way to publish your manuscript, and often the easiest way is by self-publishing.

Where Do You Start?

The first thing you’ll need is a Microsoft Word document with your raw material in it. Whether you’re starting with a hand-written notebook, emails, or a tape cassette, you’ll need to transfer your writing to this industry-standard electronic format.

Of course, your book can’t be a random assortment of thoughts; it needs a coherent and consistent approach. So, sit down, review the material available, and devise a plan for organizing the material so that it’s sensible and engaging. Even with plenty of good material to work with, be prepared to do a little more writing to make the title a complete success.

The next stage is to decide if you are going to attempt to publish through traditional channels or to self-publish. This choice really depends on how marketable your manuscript is. A really specialized book – a family history, for instance – will be an invaluable treasure to a few people, but it won’t have the large audience a traditionally published book demands.

If you are going to submit it to a publisher, you don’t need to hire an editor to edit your work. If the publisher accepts the manuscript, he will edit it according to his style. The time and money you will spend on editing is likely to go to waste.

If you are going to self-publish, which is an increasingly popular approach, decide how much money you are prepared to invest in the book. The more you invest, the better the quality of publication, and the more pleasure you will have from it. If you have a minimal budget, you can still put out a good publication (and you can try crowdfunding). In either case, it’s important to plan your budget.

Whatever your situation is, I can’t encourage you enough to make the small effort to realize your publishing dreams today.

From Jewish Self Publishing, here.

הרב ברנד: פאה נכרית היא מזכרת עון גם *בלי* תקרובת עבודה זרה

הדימיון בין מצוות התורה ותכשיטי נשים

דמיון לקיום מצוות בארץ ישראל ● חיבור בעל ואשתו דומה לחיבור כלל ישראל עם הקב”ה ● מצות לולב להקב”ה או לעבודה זרה ● פאה נכרית בגמרא בשביל קישוט לבעלה ● הקלקול של פאה נכרית לרחוב ולא לבעלה ● הנהגת לאה אמנו עד לידת זבולון ● החיבור בעולמות העליונים

22:08 (22/12/19) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

המשך לקרוא…

מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד שליט”אכאן.