Is One Allowed To Kill Jews for the Regime? No! (Even Without Yoma 82b)

Confronting Evil at the Young Israel of Woodmere

An appalling lack of interest in Aaron Glatt’s involvement in the horrible death of a patient

If the administration of a shul, yeshiva, or Jewish organization is notified that one of their rabbis was involved in a heinous act, and information supporting this accusation was offered, would we expect them to take it seriously and immediately look into the matter?

If the rabbi were accused of molesting a child, or taking advantage of vulnerable women, or supporting abusive husbands, or other such monstrous behavior, would we expect the institution to act immediately to protect potential victims and thoroughly investigate the claims?

What if the rabbi is alleged to have played a key role in the horrific, slow death of a patient, having fought tooth and nail in court to deny her potentially lifesaving treatment, for no justifiable reason?

The Young Israel of Woodmere — which touts itself as the largest Young Israel congregation in the world and one of the largest (and wealthiest) Jewish orthodox congregations in America — is apparently not interested.

I refer to the 2021 case of Deborah Bucko, who died under horrific and alarming circumstances as a patient at Mount Sinai Hospital of South Nassau, where Rabbi Dr. Aaron Glatt is the Chair of Department of Medicine. I wrote about the case shortly after her death, here, and interviewed her bereaved husband, Scott Mantel, where he told the story of a woman being purposely, maliciously denied potentially lifesaving treatment as she died a slow, horrible death. The interview is available here.

The interview went viral at the time, and has over 70,000 views, but the community has taken no action. Glatt has faced no scrutiny, let alone consequences.

The allegations that Glatt played a key role in the death of Deborah Bucko, and that this was a wrongful, quite possibly avoidable death, are supported not only by Mr. Mantel’s testimony, but court documents.

Continue reading…

From Chananya Weissman, here.

יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש בצהרי זאת חנוכה תשפ”ה

יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

יום שני, 16 בדצמבר 2024

בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה,

הננו שמחים להזמין את הציבור 

ליום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש

שיעורים תורניים-לשוניים בצהרי “זאת חנוכה”,

יום חמישי, ב’ בטבת תשפ”ה, בין השעות 13:00 עד 17:00 

במכללה ירושלים, רח’ ברוך דובדבני 36, בית וגן, ירושלים

יום העיון מוקדש  לזכר סמ”ר ישי מן ז”ל 

ולזכר רס”ר (במיל’) שלמה אביעד ניימן ז”ל, 

בתוך שאר הקדושים הי”ד, שנהרגו על קידוש השם במלחמה זו ובשאר מערכות ישראל, 

הנה קישור איך מגיעים 

הנה קישור לצפייה בימי העיון הקודמים 

הכניסה ללא תשלום        עזרת נשים פתוחה

* רצוי לאשר השתתפות:  info@maanelashon.org   0587203297 (אוריאל)

נשמח לראותכם!

נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון ותפיצו בלוחות המודעות 

רשימת השיעורים:

E     הרב מאיר מיארה            לשון הקודש בפיוטים
E     שלמה דוידוביץ   בניין התפעל בתור ‘פועל יוצא’ בלשון חז”ל
E     עו”ד צבי ארנברג             על קוצה של ו’
E     אוריאל פרנק      סוגיות באות החמישית
E     יוני וורמסר         ר’ זלמן הענא: שינויי נוסח וחידושים מפליגים – למה?
E     שלום כהן אזוג    בקיאותם הלשונית של חכמי ישראל
E     רפאל זר            הניקוד המבחין במסורה הטברנית
E     חיים בנימין פיליפובסקי     הסדר המופתי של תנועות לשון הקודש
E     משה אוסי          שמות הא-ל ביהדות ובאסלאם
E     אליהוא שנון       אתגרי הדפוס בעברית

E     יהושע שטיינברג    מה לשחת ולנחת?

מאתר מענה לשוןכאן.

אפי’ להערמה מותרת יש פגם, לא כל שכן הערמות אסורות! – הרב ברנד בהר הבית

שמעון ולוי | גם כשמותר וצריך, לרמאות יש מחיר

המחיר ששילמנו על הרמאות של בני שכם • שמעון ולוי נהגו כהוגן, אך היה לכך מחיר • הרב יצחק ברנד • פרשת וישלח בבית המדרש בהר הבית • צפו בסרטון

י”א כסלו ה’תשפ”ה, 12/12/2024

הרב יצחק ברנד

שמעון ולוי | גם כשמותר וצריך, לרמאות יש מחיר

בימי יהושע באו הגבעונים במרמה כפי שכתוב: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה…

רש” מפרש: “כמו שעשו בני יעקב בערמה בחמור אבי שכם, שהיה חוי ויושבי גבעון מן החוי היו כמו שאמור בענין”.

צריך ללמוד שגם כשחייבים לרמות, יש לרמאות מחיר.

המשך באתר יוטיוב…

Rabbi Menachem Mendel Schneerson’s Letter Against Taking Drugs To Attain Spiritual Heights

By the Grace of G‑d,
20th of Marcheshvan, 5725
[Oct. 26, 1964] Brooklyn, N.Y.

Greeting and Blessings:

I am in receipt of your letter of October 18th, which you write in the name of your friends and in your own behalf, and ask my opinion regarding the new drug called L.S.D., which is said to have the property of mental stimulation, etc.

Biochemistry is not my field, and I cannot express an opinion on the drug you mention, especially as it is still new. However what I can say is that the claim that the said drug can stimulate mystical insight, etc., is not the proper way to attain mystical inspiration, even if it had such a property. The Jewish way is to go from strength to strength, not by means of drugs and other artificial stimulants, which have a place only if they are necessary for the physical health, in accordance with the Mitzva to take care of one’s health. I hope that everyone will agree that before any drugs are taken one should first utilize all one’s natural capacities, and when this is done truly and fully, I do not think there will be a need to look for artificial stimulants.

I trust that you and your group, in view of your Yeshiva background, have regular appointed times for the study of Torah, and the inner aspects of the Torah, namely the teachings of Chassidus, and that such study is in accordance with the principle of our Sages, namely “The essential thing is the deed,” i.e., the actual conduct of the daily life in accordance with the Torah and Mitzvoth, prayer, Teflllin, Kashruth, etc., etc. This is only a matter of will and determination, for nothing stands in the way of the will. I trust that you are also using your good influence throughout your environment.

With blessing,

Source: Chabad.org here.

הכלכלה האקדמית – תערובת של שקר וכזב

כפירה בהנחות היסוד של הכלכלה האקדמית

 9 בפברואר 2019

אתמול התייעץ איתי חבר האם עדיף ללמוד תואר שני בכלכלה או מנהל עסקים. מאחר והוא עוסק במחקר כלכלי, המליצו לו ללמוד תואר בכלכלה למרות שהוא ארוך וקשה יותר. אבל אני רוצה להדגיש את הבעיה השניה בתחום הכלכלה, שגם מרצים אחרים מהתחום הסכימו עליה- התיאוריות הנלמדות בלימודי כלכלה באקדמיה פשוט לא רלוונטיות ולעיתים שגויות. מניח שרוב הקוראים לא יבינו חלק גדול מהביקורת, אבל מוזמנים לשאול בתגובות.
חלק מהדברים הבאים מוסכמים על כלכלנים רבים, רובם דעתי האישית:
1. מדידת ה”תוצר”- לפי החישוב המקובל הגדלת ההוצאה הממשלתית מגדילה את התוצר. כך למשל מלחמה תביא להגדלת התוצר.
גם עליית מחירים (אינפלציה) מגדילה את התוצר למרות שהיא ודאי אינה מעידה על פיתוח כלכלי. כך למשל המחקרים מראים שעליה במעמ טובה לצמיחה (ביחס לעליה במס חברות). זו טעות במדידה.
מקור הטעות: חוסר הבנת המכלול, אינטרס של בעלי החברות במימון מחקרים בכיוון זה, לטובת הורדת מס החברות. אינטרס של גופי שלטון להגדיל תקציבים.
2. היחס לילודה ומדידת “צמיחה לנפש”- במדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ושלילי, העושר מתחלק בין פחות ופחות אנשים ולכן הגידול ב”עושר לנפש” הוא פיקציה.
בנוסף לכך יש כאן הטיה בוטה: משווים הכנסה של צעיר עם הכנסה של מבוגר. למשל- כאשר הגיל החציוני בגרמניה הוא 46 ובישראל 28 וההכנסה לנפש בגרמניה קצת יותר גבוהה, המשמעות היא שהמצב בישראל הרבה יותר טוב.
המקור לטעות: הטיית הבייתיות (home bias). רוב העוסקים בתחום אינם משתייכים למגזרים בעלי ילודה גבוהה. וגם קצת קיבעון מחשבתי.
3. השכלה אקדמית מביאה לעליה ביכולות העובד- רמת הכנסה גבוהה נמצאת בתחום ההיי טק שעל מנת להגיע אליו מספיקה הכשרה מקצועית. גם עובדים טכניים מסוגלים להגיע להכנסות מכובדות מאוד. בעלי תואר אקדמי במדעי החברה והרוח מרוויחים כמו חסרי תואר. הסיבה העיקרית למתאם בין ההשכלה לשכר בתחום זה היא שבשירות הציבורי קיים תגמול כספי על סיום תואר. כלומר מדובר בסבסוד של המדינה ולא בשיפור יכולות שמביא לעליה בהכנסה. גם לידת ילד מביאה להגדלה בהכנסה בגלל סבסוד המדינה (קצבת ילדים), זה לא טיעון לעידוד השכלה אקדמית.
4. המיסים נגבים בעיקר מהעשירים והקצבאות מחולקות בעיקר לחלשים- הכנסות העשירים הן בעיקר מדיבידנדים ומהשכרת דירות- שתיהן פטורות לגמרי מביטוח לאומי ומעמ, וחייבות במס הכנסה בשיעור של פחות מחצי ממס על הכנסה מעבודה ומעסק. כלומר עשירים משלמים *בשיעור* הרבה יותר נמוך מעניים. כל זה, לפני תכנוני מס נוספים שעשירים נוקטים בהם יותר מאשר עניים.
עיקר הקצבאות שמחלק הביטוח הלאומי הן זיקנה ושארים ולאחר מכן קצבאות ילדים. קצבאות אלו אינן תלויות הכנסה, ובמקרה של קצבאות זיקנה, ע”פ הנחות היסוד הכלכלית, הזקנים הם בעלי ההון. כלומר הם אינם עניים. כל זה, לפני הליכי “מיצוי זכויות” שעשירים משתמשים בהם יותר מעניים.
מקור הטעות בחוסר הכרת הפרטים ע”י ה”עוסקים בדיונים ברומו של עולם”. ובהטעיה מצד רשות המיסים.
5. החרדים הם נטל על הכלכלה- הנטל העיקרי על הכלכלה הוא המגזר הציבורי, והציבור החרדי מודר ממנו, כי אינו רוכש השכלה אקדמית בסבסוד המדינה (כאמור בסעיף 3, הסבסוד העיקרי הוא תוספות השכר המשולמות על תארים אקדמיים). החרדים ש”אינם עובדים” לשיטתם של עובדי המדינה במוסדות האקדמיים המהווים נטל על הכלכלה, הם למעשה ענף היצוא הותיק ביותר בישראל. תורמים ברחבי העולם משלמים מרצונם ללומדי תורה בישראל, בעוד הם נאלצים לממן בכספי המיסים שלהם הנגבים בכפיה, את המוסדות האקדמיים. לשם השוואה, משכורתו החודשים של מרצה במדעי הרוח, גבוהה פי 20 מתמיכת המדינה באברך כולל. מקור הטעות נובע במידה רבה מהיעדר חרדים בתחום.
6. הנחת המשאבים המוגבלים (“המחסור”)- המשך של תיאוריית מלתוס שטען לפני כ200 שנים שהרחובות יוצפו בצואת סוסים, (כאשר סוסים היו כלי התחבורה העיקרי) ושל התיאוריות ששטחי החקלאות בעולם לא יספיקו לגידול מזון (טרם התפתחות הטכנולוגיות החקלאיות). החיים הם לא “משחק סכום 0”.
מקור הטעות הוא בעיקר הנטיה המערבית לדיכאון ומלנכוליה.
7. “תורת הצרכן” ההנחה לפיה ניתן לחזות ביקושים לפי המחיר, מתאימה לכלכלה מתוכננת שחלפה מהעולם, או למוצרים זהים כמו סחורות (קומודטיס). גם המחיר כבר אינו הפרמטר העיקרי במערכת השיקולים של הצרכן. אופנה, מותג, חווית משתמש וכו’.
“תורת היצרן”- ההנחה לפיה עלויות היצור לעומת מחיר השוק הופכת פחות רלוונטית.שיקולי הייצור הטכניים הופכים משניים ומחלקות הייצור במפעלים הולכות וקטנות בגודלן ובחשיבותן. מערכת השיקולים מורכבת ממנעד רחב של אספקטים: אופנה, רגולציה, אסטרטגיה עסקית. למשל: חברת סטארט אפ, אינה בוחנת את עלות המוצר לעומת המחיר בשוק אלא בונה חזון.
מקור הטעות הוא בעיקר התיישנות.
לסיום:
מדגיש שוב שרוב הטענות אינן מקובלות על רוב העוסקים בתחום.
רק תחסכו את הטענה “לא הבנת את המודל”, או “אם תכניס את הנתונים בצורה נכונה, זה מסתדר במודל”. השאלה היא על הרלוונטיות והנכונות של ההנחות. לימדתי ולימדתי את המודלים האלה, אבל לסטודנטים שלימדתי נתתי גילוי נאות על הבעייתיות שלהם.
מוזמנים להעיר ולהאיר ובעיקר לחלוק עליי.

מאתר מסתברא – כלכלה עברית, כאן.