גריס מהודר: שיטות הפוסקים בשיעור גריס
נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן, ניסן תשפ”ו:
גריס מהודר. שיטות הפוסקים בשיעור גריס, בצירוף ‘כרטיס פטנט’ למדידת שיעור גריס בכתמים. מרדכי אהרן הלר. ירושלים, תשפ”ד. 19 עמ’. (m0548433912@gmail.com)
שיעור ‘גריס ועוד’ מקורו בהלכות צרעת הגוף בשיעור ה’בהרת’ המטמאת, אך עיקר שימושו להלכה הוא בקביעת גודל כתם של דם שיצא מגופה של אשה ללא ‘הרגשה’, שמטמא (רק מדרבנן) אך רק אם גודלו ‘גריס ועוד’ ומעלה (חז”ל ‘הצמידו’ את הלכות כתמים להלכות נגעים, ואכמ”ל). ‘גריס’ הוא גרגיר של פּוֹל, סוג של קטנית הגדֵלה בתרמילים. הפול מוכר ונפוץ מאז ומתמיד בעיקר במזרח התיכון (הוא מוזכר גם בתנ”ך) וגידולו התפשט גם לאירופה, והוא נאכל ע”י בני אדם ומשמש גם כמספוא לבעלי חיים. ‘גריס’ הוא גרגיר פול חצוי, ששטחו הרחב במקום החיתוך הוא השטח שעליו מדובר בשיעור ‘כגריס’. ההלכה קובעת שעד לשטח של גריס הנגע או הכתם אינם מטמאים, וכשהשטח גדול אפילו בטיפה אחת יותר – ‘ועוד’ – הם מטמאים. וכאן נשאלת השאלה: מהו למעשה שטח ‘כגריס ועוד’? אין ספק שבמשך דורות רבים השתמשו הפוסקים בגריסים ‘אמיתיים’ לצורך המדידה הזו, והרמב”ם קבע בעקבות חז”ל שהגודל הזה זהה למרובע של שלוש על שלוש גרגירי עדשים, כל עדשה כארבע שערות ‘כפי שהן קבועות בגופו של אדם’. בדורות האחרונים, כמו בכל המידות והשיעורים, הפוסקים חיפשו מידות מדויקות ואחידות ומדידות יותר, והראשון שהכריע בעניין הוא רבי יונה לנדסופר מפראג (תל”ח-תע”ג), שבשו”ת ‘מעיל צדקה’ שלו לא רק תיאר את הגריס – אלא גם צייר אותו כעיגול בקוטר של כעשרים מילימטר. החזו”א כתב שמדובר על מרובע בשטח של 18 מ”מ שהוא למעשה מקביל לעיגול של 20.3 מ”מ, ואחרים הקבילו את גודל הגריס למטבעות שהיו מצויים בזמנם – ה’דרכי תשובה’ למטבע של עשרה הלר הונגרי (19 מ”מ), הרב פיינשטיין למטבע של סנט אמריקאי (19.05 מ”מ), ובארץ נהגו למדוד אותו לפי קוטר אסימון של הטלפונים הציבוריים של פעם – 19 מ”מ בדיוק, וכשנגמרו האסימונים עברו למדוד במטבע של 5 אגורות (גם הוא כבר לא מצוי היום כל כך…) שקוטרו 19.5 מ”מ. הבעיה היא שהכתמים בדרך-כלל אינם נמצאים בצורה של עיגול מדויק, ובמקרים גבוליים שבהם הפוסק צריך להכריע בין טומאה לטהרה יש פוסקים שמשרטטים את צורת הכתם על נייר שקוף, ואח”כ גוזרים אותו ומקרבים את הגזירים זה לזה כדי לראות אם מדובר בגודל של ‘גריס ועוד’ או לא, שיטה מסובכת ולא מדויקת. אחרים מודדים ‘בערך’, ואז בדרך כלל מחמירים בספק, ויתכן שאוסרים אשה על בעלה ללא צורך. בא האברך החשוב הרב הלר וחיבר קונטרס קצר בנושא השיטות השונות במדידת ‘כגריס ועוד’, וצירף לו ‘כרטיס פטנט למדידת שיעור כגריס בכתמים’ – כרטיס פלסטיק קשיח שקוף בגודל של כרטיס אשראי בערך, מחולק לריבועים קטנים שצלעותיהם 1 מ”מ בתוך ריבועים גדולים יותר של 5 מ”מ, שאותו אפשר להניח על הכתם ובעזרתו למדוד את החלקים האוסרים שבו בצורה מדויקת, ‘על המילימטר’, כאשר כתם שממלא 81 ריבועים קטנים טמא לשיטת החזו”א, ולשיטת המחמירים יותר – 71 ריבועים קטנים כבר מטמאים. יש בכרטיס הזה תועלת גדולה לפוסקי ההלכה, וגם הכהנים כדאי שיתחילו להתאמן איתו לקראת חידוש הלכות מצורע למעשה בעגלא ובזמן קריב…
