VAYECHI – Did Rabbi S.R. Hirsch Deny Gilgulim??

I assume not; he wasn’t against Kabbalah (and see this). To answer for certain, however, I would need to grasp what the Egyptians said, which will take forever…

Quoting Rabbi Hirsch’s Torah commentary:

ויחנטו –

יש לנו כאן ניגוד מעניין בין ההשקפה המצרית – כפי שבאה לידי ביטוי בחניטה – לבין ההשקפה היהודית. יש לעמוד על ניגודים שכאלה בכל פעם שהם מופיעים, ולהבליט אותם במיוחד בויכוח עם הכופרים במוצאה האלקי של התורה, הרואים את ״יצירתו של משה״ כפרי ״גאונותו״ גרידא, אשר ״נשאבה מחכמת כמרי מצרים״.

כמה בולט הוא הניגוד המתגלה כאן! המצרי היה חונט את הגוף כדי שיתקיימו ייחודו ועצמיותו. אבל הנשמה, לדעתו, אינה נשארת בייחודה האישי, אלא נודדת מגוף לגוף – לרבות גופי בעלי חיים – תוך שינויי צורה מרובים. אך היהודי מאמין שהנשמה מתקיימת לעולם, ואילו הגוף נודד. לאחר שהנשמה נאספת אל עמיה, אין לגוף דבר יותר עם האיש; אלא מצוה היא להביא את הגוף מהר ככל האפשר במגע קרוב עם האדמה הפועלת שהוא יירקב (עיין סנהדרין מו:). הגוף חוזר לעפר, ועובר דרך כל שינויי הצורה של החומר הארצי. המצרי האמין בנדודי נשמות [תוך שינוי צורתן], והשתדל לשמור על הגוף מכל אפשרות של שינוי. אך היהודי מאמין במציאות אישית ונצחית של הנשמה, ומוסר את הגוף לשינוי ארצי.

ושמא דווקא מטעם זה הדגיש יעקב במצרים: ״אני נאסף אל עמי קברו אתי״ וגו׳ (לעיל מט, כט), כפי שציינו לעיל. אולי היה זה דווקא החסרון באמונה בייחודה ועצמיותה הקיימת של הנשמה, אשר הביא למנהג חניטת גופות ולבניין פירמידות עצומות למשכנות המתים. מאחר והאמינו שהנשמה נודדת [תוך שינויי צורה], הם רצו לשמור לפחות את הגוף.

חניטה לא הייתה מנהג יהודי, אך כאן היה על יוסף לקחת בחשבון את מנהג המצרים. אילו נמנע מלחנוט את אביו, היו המצרים רואים בזה חוסר יראת כבוד כלפי אביו. ואפשר עוד שמשום כך השביע יעקב את יוסף שלא לקוברו במצרים, כפי שהעירו חז״ל (בראשית רבה צו, ה), כדי שלא יעשו המצרים את גופו לעבודה זרה. שהרי בסופו של דבר, שמירת החנוטים שהייתה נהוגה במצרים הייתה לשם עבודה זרה.

זו בדיוק הדרך לחנך את ה’חרדים’ לשמירת שבת

מתוך התקשורת (אין לי מקור מדויק):

מי ומה עומד מאחורי המחאה שלא היתה?

פליטת פה של אחד מעסקני העיר מודיעין עילית חשפה מי ומה באמת עומד מאחורי המחאה שלא היתה בכניסה לעיר בני ברק בערב שבת. לטענתו, אחד מרבני מודיעין עילית נתן בדיעבד את אישורו למהלך (כנראה בהסכמה שבשתיקה).

יואל חזן | י״ד בטבת ה׳תשפ״ו (ינואר 3, 2026) | פורסם: 21:47

במהלך “שלום זכר” שהתקיים בעיר מודיעין עילית, פלט אחד מעסקני העיר מודיעין עילית את פליטת הפה בעקבותיה נודע מי ומה עומד מאחורי המחאה שלא היתה בכניסה לעיר בני ברק בשעות הצהרים של ערב שבת האחרון. אחד מידידיו שהיה מעורב בביצוע, הגדיר את הצלחת המבצע “שתי צפורים במכה אחת”.

כבר מספר שנים מתריעים רבנים ועסקנים על הנסיעות בזמן הסמוך לכניסת השבת מחוץ לעיר, מה שגורם לא פעם לחלול שבת רח”ל ע”י נהגי אוטובוס יהודיים, וכן על ידי הנוסעים עצמם הנחפזים להכנס לעיר לפעמים אפילו אחרי הצפצוף השני.

עסקן ממודיעין עילית החליט לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם להציק לאנשי השמאל ולהטרילם, וגם למנוע לפחות פעם אחת את התופעה (מה שיגרום למאחרים להבין שאם רק רוצים, אפשר בהחלט לצאת לנסיעה בזמן הרצוי, דהיינו לא פחות משעתיים או שלש לפני שבת.

העסקן פנה -בזהות בדויה כמובן- אל כמה מ”מנהיגי” מחאות השמאל ועודד אותם לארגן חסימות כביש בכניסה לבני ברק בזמן הלחוץ ביותר, קרי: סמוך להדלקת נרות שבת, וכך “לחנך” את החרדים החוסמים את הכביש באמצע השבוע. פרסום העניין (אף ב”הדלפת” המידע, נטל חלק אותו עסקן) גרם לכך שכל הנוסעים לשבת לעיר בני ברק, וכן היוצאים ממנה לקראת שבת, יקדימו את זמן נסיעתם.

לטענתו, שיער מראש כי מכמה סיבות אין כל סיכוי כי מחאה כזו אכן תתבצע.

ואכן, זה מה שארע בפועל: א. כלל הנוסעים הקדימו את זמן נסיעתם, כפי הוראת הרבנים מקדם. ב. מנהיגי המחאה היו ללעג ולקלס אף בעיני חבריהם.

לשאלה “מה היה קורה אילו אכן היתה מתבצעת המחאה כמתוכנן?” עונה העסקן: ראשית, למעשה המחאה אכן לא התבצעה. שנית, בסופו של דבר כל הצבור יצאו לדרכם בזמן, ולא חשבו להמתין לרגע האחרון. זו אכן היתה המטרה העיקרית.

לסיום ממליץ העסקן בציניות לפנות למארגני המחאה ולהודות להם על עזרתם בשמירת כבוד השבת.

יצויין כי גורמים שונים זעמו על היזמה. לדבריהם, לא זו הדרך לחנך את הצבור.

‘Those Who Make Revolutions by Halves Do Nothing but Dig Their Own Tombs’

POPULAR LAST MONTH — all readers:

If you think, speak and write, then don’t sign!

HYEHUDI: We don’t smoke and we don’t chew, and we don’t go with guys that do

What’s been popular last month among our subscribers:

MOST OPENED

MOST ENGAGING

LEAST OPENED

LEAST ENGAGING