שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי שמואל טולידאנו שליט”א מראשי ישיבת “ברית יעקב”‘ בעלון “הזעקה” שיו”ל ע”י איגוד בני התורה הספרדים, גיליון 30 תשרי תש”פ:
לצערנו ולבושתנו נכנס כיום מעין “סלוגן” להשקפה הציבורית החרדית “בחור שלא לומד, שילך לצבא”. רצינו לשמוע מכבוד הרב מה דעת התורה בעניין הזה”?
עצם הגישה הזו, מבטאת התדרדרות עצומה עד מאוד. כביכול, הצבא זה רק שאלה של ביטול תורה. בבריסק אוהבים לספר, על יהודי שהיה הולך לכנסייה רח“ל, והגיע ה”פרומער” של העיירה וגער בו: “מה אתה הולך לכנסייה? זה ביטול תורה!” האם זה הנושא? לפני שלושים שנה, אף אחד לא היה מעלה בדעתו, שיבואו ימים שידברו על הליכה לצבא כעל “ביטול תורה”.
היינו רוצים לשמוע מכבוד הרב ביתר פירוט איך צריכה להיות הגישה היהודית הנכונה ביחס לצבא?
במשך השנים שאנחנו כאן תחת שלטון הציונים, נכנס בהדרגה ללב מן תחושה כזו, שאם לא יהיו חילונים שיחזיקו מדינה וצבא, לא יהיו לנו חיים, אם לא “ההם” שמחללים שבת ו”מותר” להם לעשות מה שהם רוצים, לא נוכל להתקיים כאן. כל מי שבוחן את עצמו בעמקי ליבו, עלול למצוא שם את התחושה הזו. זה דבר מחריד, ועל זה צריך לשוב ולדבר, לעקר את התחושה הזו מן השורש.
נאחז בשרשי הדברים: הדעה השטחית היא שצריך צבא בשביל “השתדלות”. אבל צריך לדעת, וזה דבר פשוט, שכשעם ישראל מחזיק צבא שלא הולך על פי תורה, לא רק שזו לא השתדלות מועילה, אלא זה עצמו סיבה שמביאה סכנות איומות ונוראות, ומעוררת מידת הדין על כל יושבי ארץ הקודש.
בפרשת כי תצא כתוב “כי ה’ אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך”. כאן מונחת התשובה כולה. הקב”ה לא “צריך” חלילה צבא כדי להצילנו. הוא בעצמו מתהלך בקרב מחננו להצילנו, ולתת אויבינו בידינו. צריך יותר מזה? אלא שיש תנאי אחד: והיה מחניך קדוש! אם לא – ושב מאחריך.
כאן בארץ הקודש, יש צבא שפועל בכל כוח להביא למצב של “ושב מאחריך”. האם זו ההשתדלות? אדם שחושב כך, הרי זו אפיקורסות.
אנו מבקשים לשמוע מכבודו דעת תורה צרופה, כיצד ניתן להגדיר על פי תורה את הבעיה הגדולה בצבא הישראלי?
בצבא יש שלוש בעיות הלכתיות חמורות עד לב השמים. הבעיה הראשונה, שאף אחד לא מדבר מזה ולא חושב על כך, הצבא מלא בעבירה חמורה מאד שנקראת שפיכות דמים. עוד לפני עבודה זרה, לפני כוחי ועוצם ידי. מהו צבא בעצם? זה מקום שבו לוקחים החלטות של חיים ומוות. כל החלטה אם לצאת למבצע צבאי, בהכרח גובה חיי אדם. על סמך מה יש להם זכות להחליט את זה?
כמובן, בכל נושא יש בעלי מקצוע שמומחים בעניין. אבל כאן לא שואלים אנשי מקצוע אלא פוליטיקאים. הם מחליטים על פי המצע שלהם, שהתחייבו לחמשת אלפים אנשים שבחרו בו בפריימריז, או שרוצה למצוא חן בעיני זה וזה שיבחרו בו בפריימריז הבא… וכך לוקחים החלטה של שפיכות דמים!
האיסור השני נוגע לכך שהצבא מחק את התורה. אין שבת, לא כשרות ולא צניעות. כלום. איך שייך שיהיה מותר בכלל להיות חלק ממקום כזה? דיברתי פעם עם שארי בשר מהצפון, הם שאלו אותי מדוע החרדים לא מתגייסים. עניתי להם: הבה נחוקק חוק של מורשת היהדות. כל נער ישראלי חייב ללמוד יהדות במשך שנה בישיבה קדושה. לא שאתם תעשו במוסדות שלכם “חוג יהדות” עם איזה רבאי. אלא ממש בישיבה קדושה! אותו אדם נרתע והצהיר מיד: לעולם לא! אני אמרוד במדינה, אסרב חוק.
למה? שאלתי אותו. הוא אמר: גם אם יציעו להם לימודי יהדות, אבל לא בגוף חרדי, מה, אתם רוצים להפוך את הילדים שלי לחרדים? תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר, אמרתי לו. יש לך עוד שאלות למה אני לא מסכים שהילדים שלי ישהו בגוף חילוני?
האיסור השלישי נוגע לכך שהצבא הוא למעשה כור היתוך. הצבא הוא כור היתוך לחברה חילונית “ליברלית”. הם אומרים בפירוש, שהמטרה שלהם היא שכל אחד שנכנס לצבא יהיה מחובר לחברה הישראלית. ומהי החברה הישראלית, כהגדרתם? זו חברה שלא מאמינה באלוקים, שחתכה את הברית שכרתו היהודים עם אלוקים בהר סיני, עזבו את ההיסטוריה ובנו לעצמם חיים אחרים. מאמינים הם רק בכוחי ועוצם ידי. היש היתר בעולם להתחבר לחברה הזו?
המשך בעלון המצורף…
נ”ב, תודה לקורא היקר שתרם מזמנו בהקלדה!