יש סתירה גלויה שבין ‘דעת תורה’ בחו”ל ל’דעת תורה’ בארץ ישראל

ז”ל ספר אמת ליעקב (מתורת הרב יעקב קמנצקי זצ”ל) על פרקי אבות סוף פרק ג’:

אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח.

עניני הממון והכלכלה של ישיבות ומוסדות התורה הם עניני “רוחניות”, וכל התערבות מבחוץ בעניני הממונות של הישיבה הרי היא כהתערבות בלימודי הישיבה.

מצינו בירושלמי [סנהדרין פ”י הל”ב]: למה נקרא שמו אחז, שאחז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ולכאורה נראה כאילו חז”ל משבחים את אחז, אבל תימה הלא אחז רשע היה? אבל פירושם דבריהם הוא שאחז ביקש שיניחו את בתי הכנסיות ובתי המדרשות תחת אחריותו והוא יכלכל ויחזיק אותם, הוא “יאחוז” בהם, והסוף היה שמתוך כך קיבל אחז הרשע שליטה גמורה על מקומות התורה האלו עד שסגרם לגמרי [וכדאיתא בירושלמי שם]. וזה חשוב לדעת בזמננו שישנן מוסדות וגבאים שאינן שומרי תורה והם הם השולטים במעות צדקה ומחלקים אותם לישיבות ומקומות התורה.

ויש סתירה גם בחו”ל גופא…