בהגר”א משלי ו’ כ”ה:
אל תחמוד יפיה בלבך הוא נגד החמדה לכן אמר אל תחמוד ואמר יפיה בלבבך כי החמדה אין לה פיתוי וחלקת פיו רק שהאדם חומד מעצמו מחמת שקצתה נצרך מאד לפרנס א”ע ובני ביתו הוא נמשך על ידי זה אל המותר ורודף תמיד ואומר שהכל הוא צורך לו בכדי שיהא יכול ללמוד ולעבוד את ה’ ברויח ולזון אשתו ובניו ולכן אמר אל תחמוד מעצמך. יפיה כלומר המותרות. בלבבך בשני יצרך ביצר הטוב וביצר הרע לאמר שגם זה נצרך לעבודת ה’. ואל תקחך כי להחמדה יש פיתויים וחלקת פיו לכן אל תקחך כלומר שהיא לא תקח אותך. בעפעפיה כי התאוה היא הנוקבא של המרמה שמראה טוב לאדם והמה פחיתות ומפתה היא מבחוץ שמראה א”ע לטוב לו והרע טמון בה לכן אמר בעפעפיה כלומר מבחוץ בהדברים טובים וגם ברמאותה כי דרך המרמה להיות קורץ בעיניו לכן אמר בעפעפיה (והוא בסוד ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם קנאה ותאוה ולכן נקרא סמל הקנאה).