הנוסח החסידי הוא זר ומוזר

כידוע, אחת הסיבות להתנגדות לחסידים היתה שינוי הנוסחאות ושינוי המנהגים.

לגבי שינוי המנהגים איני חושב שכיום יש זכות לאיש מהצבור הליטאי הקלאסי להביע דעה נגד החסידים, שכן החסידים שמרו על המנהגים לא פחות ממה ששומרים עליהם הליטאים בימינו. זאת ועוד, נדמה שאצל החסידים היה מין עיקרון מדור מסוים (עכ”פ כך המציאות בפועל) שלא לשנות. מסיבה זו, ניתן למצא כמעט בכל חסידות מנהגים ישנים מאד שנהוגים היו גם באשכנז. לעיתים אף מדובר במנהגים שהתבטלו ברוב הקהילות.

וכעת לענין שינוי נוסח התפילה.

הבה נתעלם מ”סיפורי הסבתות” אודות “מניין תיבות” מדוקדק (יתכן שאמנם נאמרו דברים מסוימים כסימן לזכור את הנוסח או מטרה אחרת). כל מי שמנסה קצת להתחקות אחרי “הנוסח המדויק” של אנשי כנסת הגדולה, מגיע למסקנה אחת ויחידה: אין לנו נוסח כזה כי מעולם לא היה נוסח כזה. בפרט אם נתייחס לכלל של “לשון חכמים לחוד”, הרי סגנון שנהג בזמן אנשי כנסת הגדולה לא יישאר כצורתו אלף שנים מאוחר יותר.

מבית מדרש מסוים יצאו “מסורות קדומות” כביכול על נוסח התפילה המדויק ביותר, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. בעיות מסוימות שלא עלו בקנה אחד עם הקביעות האלו באו על פתרונן דווקא באותו בית מדרש, ע”פ אותו עקרון. לדוגמא: הגאונים כבר נחלקו לגבי אמירת ‘זכרנו’ ו’מי כמוך’. אחרי הכל, לא קל היה לבטל נוסחאות באשכנז. אז מה עושים? גם ל’זכרנו’ ו’מי כמוך’, ‘וכתוב’ ו’בספר חיים’ נמצא מניין תיבות מדויק…

אצל הספרדים מניין התיבות לא שיחק תפקיד חשוב, ובכל זאת, ניתן למצא גם שם “עניינים” מהסוג הזה. מזמן התפשטות הקבלה הספרדית, אנו מוצאים גם אצל הספרדים רמזים על מניין התיבות, וכדו’.

מה היה הנוסח באשכנז לפני חסידי אשכנז? משהו שמורכב בעיקר מנוסח ארץ ישראל ומעורב בו נוסח בני בבל. נוסח זה התמיד גם אח”כ (עם שיפוצים קלים, כפי הנראה), אלא שנקבעו בו מסמרות על ידי חסידי אשכנז.

מה ההבדל בין קביעת נוסח מסוים וקבוע אותו אסור לשנות (יתרה מזאת, ניתן למצא קללות ואזהרות חריפות מאד למי שיעז לשנות משהו ממנו) והוא בעצמו תוצרת של שינויים קלים, לבין קביעת נוסח קבוע המעורבב מנוסח אשכנזי וספרדי?

גם הנוסח החסידי אינו אחיד   ̶ שלא לדבר על בדיחות של ממש שניתן למצא בחסידויות מסוימות (למשל, “חננו מאתך חכמה בינה ודעת דעה בינה והשכל”, וכיו”ב). אבל בסך הכל, מה הבעיה להתפלל בנוסח הזה אם זה עושה למישהו “טוב על הנשמה”, והוא בטוח שזהו הנוסח שנקבע על ידי הבעש”ט שקבלו בחלום מהאר”י שקבלו בחלום מהרמב”ן שקבלו בחלום מרשב”י שקבלו בחלום מאחיה השילוני?

(מאת החפץ בעילום שמו)