בן איש חי שנה ב’, פרשת ראה:
[ג] כשהאדם בצרה מותר לידור לכתחילה, כדכתיב וידר יעקב נדר לאמר, הורה לנו שידרו בעת צרה, ויש אומרים שאין לנדר זה התרה כלל אלא צריך לקיימו, ולענין הלכה יש להתיר לצורך מצוה או בשביל צורך גדול מאד, או היכא דידעינן בבירור שאינו יכול לקיים נדרו, ועיין חכמת אדם, וכתב הגאון חיד”א ז”ל בשיורי ברכה, אף על גב דעתה נהגו רבים לדור לרבי מאיר בעל הנס או לשאר צדיקים, כדי שישיגו דבר זה או ריוח זה, מכל מקום טוב ליתן הנדר במזומן מקודם שישיגו הדבר, וכתב בשם הרמ”ע ז”ל, שיאמר הנודר אלהא דמאיר ענני, ויכוין לכונה שכיון רבי מאיר בעל הנס בזה בעת שאמר לשר בית הסוהר שיאמר כן וינצל.
[ו] הנודר לדור בארץ ישראל בזמן הזה, גם כן נקרא נדר מצוה, ואין מתירין לו אלא מדוחק, והוא הדין בנודר לעלות לזייאר”ה לארץ ישראל תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, נחשב נדר מצוה, והנודר לילך להשתטח על קברי הצדיקים, הרי זה נדר וצריך לו התרה.