דייני הרבנות הראשית – סוכני תעמולה אנטי-דתיים

בתי הדין הרבניים לטובת האישה – שחיתות ברבנות

בתי דין רבניים בשירות האינקוויזיציה הפמיניסטית

בתי הדין הרבניים נהפכו סניף של נעמת, ויצ”ו ושדולת הנשים.  הרבנים, אשר רוב ציבור המתגרשים סולד מהם, ומהכפייה הדתית הבלתי נסבלת, חרדים כל כך לכיסאם ולג’ובים הנפלאים שלהם, עד כדי כך שהם משתפים פעולה עם ארגוני הנשים ל“שחיטה כשרה” של הגברים הנאלצים להתייצב בפניהם.  הדיינים פוסקים לרעת הגברים פעם אחר פעם, וארגוני הנשים מיללים בראש חוצות שהרבנות מפלה אותם.  כך נוצר שיתוף פעולה שבשתיקה כאשר נוח לארגוני הנשים שיש כתובת עליה הן יכולות להצביע כמי שאחראי להפליית נשים, כביכול, בעוד הרבנים למעשה פוסקים כמצוות שדולת הנשים המלומדה, מחשש שמחר יגיעו הנשים למחות בשערי הרבנות נגד הפליית הנשים המדומה, ויגרמו לסגירת בתי הדין הרבניים ואובדן המישרות הנחשקות. ראו ארגוני הגברים: על החברה החילונית להתגרש מבית הדין הרבני , אריאל לוין, עו”ד, nfc .  ראו גם מה עניין שניט לבתי הדין הרבניים?  7/2/2012 אריאל לוין, עו”ד, nfc .

איננו רואים אף ארגון הנשים הקורא לחברותיו לצאת לרחובות ולהפגין נגד העוול בבית הדין הרבני, פשוט מפני שהעוול ברבנות נעשה לגברים, פעם אחר פעם.  הקונספירציה הרבנית-פמיניסטית עדיין לא נחשפה דייה, אולם אין ספק שכיום כדאי ואף משתלם לנשים לפתוח תיקי משפחה ברבנות, ולא בבית המשפט למשפחה.  לגברים, שני הפורומים גרועים, אבל כיום נראה שבתי הדין הרבניים גרועים לגברים אפילו יותר.

כאשר נשאלה גלי עציון, נציגת נעמת, מדוע איננה שולחת נשים להפגין מול בתי הדין הרבניים נגד ה”קיפוח”, תשובתה הייתה “לנו אין סיבה.  שילכו הגברים להפגין ברבנות”.  יש סיבה מדוע ארגוני הנשים אינן עושות דבר מול הגוף שהן טוענות שמקפח אותן.  הסיבה היא שנוח להן מאוד להנציח את המצב כמו שהוא ולהינות מההטבות של “הדין האישי” גם בבתי הדין הרבניים וגם בבית המשפט למשפחה.

רוב הזעם הפמיניסטי הוא נגד מה שהן מציירות כסלחנות של בתי הדין לגברים סרבני גט.  בפועל, גברים סרבני גט נשלחם לכלא.  נשים סרבניות גט, לא רק לשלא נשלחות לכלא, הן גם נהינות ממוזונות אישה שממשיכים להצטבר כל עוד האישה מסרבת גט.  לאישה גם הטבות בבתי הדין בדמות תביעה למדור ספציפי ותביעה לכתובה. לנו לא ברור בכלל מדוע שבכלל יהיה איכפת לנשים אם יקבלו גט, או לא.  הרי אם הן בחרו להינשא ברבנות, הרי שלקחו על עצמן את הסיכון שהגט לא ינתן על פי רצוונן בלבד.  על פי ישראל היום, 18/11/2011, בישראל יש 180 מסורבות גט, ו 190 מסורבי גט, כאשר מסורב גט הוא ני שלא קיבל גט שנתיים מיום התביעה.  הרב צוריאל בובליל ועו”ד אביבית מוסקוביץ הקימו את המרכז הבינלאומי לאכיפת גירושין”.  שני אלה דורשים חקיקה להטלת סנקציות חדשות נגד גבארים, ו”למנות יותר הרכבים שיתרכזו רק בזה”.  שני אלה והכון שלהם גרמו למצב בו כל גבר הנכנס בשערי בית הדין הרבני חשוד מיידית כסרבן גט בפוטנציה, מה שמאפשר לדיינים להוציא צווי מעצר במעמד צד איד, וצווי עיכוב יציאה במעמד צד אחד, רק על סמך הטענה שהבעל חשוד בסיררוב למתן גט.  ידועים מספר מקרים של תושבי חו”ל שהגיעו לארץ ונתקעו פה, לאחר שהדיינים הכינו לגבר אמבוש משפטי, ולכדו בציפורניהם תיירים מחו”ל באמצעות צווי מעצר ועיכובי יציאה, למשל הדיין הפמיניסטי דניאל אדרי. בובליל ומוסקוביץ מתגאים למשל כיצד הוציאו תביעת מזונות וצו עיכוב יציאה נגד גבר תושב שיקגו, בשם אישה תושבת שיקגו, שבכלל לא גרה בארץ:  “הבעל צעק ושצף נגד בית הדין הרבני, בטענה שהוא אמריקאי, ואין לבית הדין סמכות.  הדבר לא עזר לו שכן בית הדין קיבל את עמדתנו שהוא מוסמך לדון בתביעת מזונות האישה”. פעולות מסוג אלה הם הפרה בוטה של הדין הבינלאומי, כאשר ברור על פניו שלאישה שבכלל לא גרה בארץ, נגד בעל שלא גר בארץ, לבית הדין הרבני, או כל ערכאה בישראל אין כל סמכות להתערב.  אבל הדיינים עושים מה שהם רוצים, תוך הפקרות מוחלטת של זכויות האדם, ודינים בינלאומיים.  רק בשנתיים האחרונות נודע על תושב ניו ג’רזי שעוכב בישראל תמורת 100,000 ש”ח, תושב קליפורניה שעוכב תמורת עירבון של 1,750,000 ש”ח, ותושב ספרד שנאסר בבואו לארץ, והגט ניכפה עליו ביום בו נודע לו שבכלל הוגשה נגדו תביעה. הדברים הגיעו לתקרית בינלראונמית, כאשר השופטת בוני מיזדול בניו ג’רזי בפניה הובאו מעללי בית הדעים הרבי, הכריזה כי מעתה ואילך, אף פסק דין מבית המשפט הרבני לא יאכף בניו ג’רזי או יוכר כפסק דין ששוה משהו (21/9/2011), וזו רק ההתחלה.

במאמרו, עו”ד אריאל לוין כותב:  “המיתוס שבתי הדין הרבניים טובים לגבר ורעים לאישה מושמע כל-כך הרבה פעמים, עד שיש מי שמאמינים לו. גברים מתגרשים רבים דורשים בסכלותם ממי שמייצג אותם למהר לבית הדין הרבני. אבל, עורכי דין העוסקים בענייני משפחה יודעים שהאמת היא אחרת לגמרי: בתי הדין הרבניים הם רעים לכולם, גם לגברים וגם לנשים. גם גברים וגם נשים מספרים סיפורי זוועה על המתרחש בבתי הדין הרבניים. על פסקי דין מוזרים, על התעלמות מהחוק, על שתדלנות אצל הדיינים, ועל שיטה משפטית שבה כל דיין אינו רואה עצמו מחויב לא רק לחוק הישראלי, אלא גם להלכה הדתית המקובלת, והוא פוסק כראות עיניו. וגם עורכי הדין עצמם סובלים מהשיטה הארכאית המוזרה הנוהגת שם.  רבות גם נכתב על העובדה שהשופטים בבתי המשפט האזרחיים מתקשים לפענח את פסקי הדין הרבניים. אדרבה, נסה נא אתה הקורא לכתוב בשפה מודרנית את המובאה הבא מפסק דין כזה שבו נתקלתי לאחרונה: “כמובא ברמ”א סי’ ע’ סעיף י”ב ומקורו מהמרדכי. שם מבואר דאם עזבה את הבית עקב זאת שהוא גרם הקטטה אינה מורדת ורק אם היא ארגלה קטטה היא מורדת. ולפי”ז מדוע האישה תקרא מורדת ותפסיד מתנותיה במקום שהוא אשם בזה שהוא מאוס בעיניה. והנה ברמ”א סי’ ע”ז בדינא דמתיבתא כתב בנותנת אמתלא לדבריה למה מורדת בו, כגון: שאומרת שאינו הולך בדרך ישרה ומכלה ממונו וכיוצא בזה, אז דנינן ליה כדינא דמתיבתא וכל מה שכתב ונתן לה מחזרת”.

הדברים הבאים מעובדים ממאמרו של יעקב אליה: “הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים”

לבתי דין רבניים יש סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים וסמכויות מקבילות לבתי משפט לענייני משפחה בעניינים הכרוכים בגירושין דוגמת: חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים. בבתי הדין הרבניים מועסקים כ- 100 דיינים וכ- 250 עובדי מינהל.מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר במערכת מקורה במערך בתי הדין הרבניים. במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים. לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים, קשים ועמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים. לא ניתן לאתר שום מערכת משפטית במדינה נאורה כלשהי בעולם, המאופיינת ברמת נחשלות העולה על זו הקיימת במערך בתי הדין הרבניים.

בעוד תחושה העיקרית ביבור כלפי מערכת המשפט בישראל מתבטאת בחוסר אמון, ביחס לבתי הדין הרבניים התחושה העיקרית מתבטאת בשנאה. בתי הדין הרבניים לא מתפקדים בשום מישור כבתי משפט.  הסופרת הדתית נעמי רגן כתבה : “הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים. בגלל חוסר היעילות, העוולות והשחיתות. בעניינים דתיים, כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה”, ואנו מסכימים.

 1. ציטוטים מפיהם של יודעי דבר על הבד”ר

  • שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן : “83% מהדיינים הם חרדים ו- 17% משתייכים לציונות הדתית. אלה הנתונים הקיימים. זו עובדה (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 15.5.07).
  • ד”ר עליזה לביא, מרצה באוני’ בר אילן  : “לנציגי 10%-13% מהאוכלוסייה הוענקה שליטה אבסולוטית בנושאי אישות של רוב האוכלוסייה היהודית במדינה. מדובר באנשים המנותקים כמעט לחלוטין מהוויית הרחוב הישראלי (ynet 10.4.07).
  • המנכ”ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן: “למעלה מ- 90% מהמתדיינים אצלנו אינם דתיים” (haaretz  15.6.10).

 דעות כלליות של משפטנים בכירים 

  • מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס: “בית הדין כפוף למדינה, אולם סקירה מקרוב מראה שבתי הדין מנהלים מדינה בתוך מדינה. הם אינם מכירים במדינה ומתעלמים מהחוקים במכוון”  (ynet 12.3.10 ).
  • עו”ד יזהר הס, מנכ”ל התנועה המסורתית בישראל: “ כל מי שנזקק אי פעם לשירותי מערכת בתי הדין הרבניים יודע היטב כי מרגע שנכנס לשם הוא במרחב אחר, לא עדכני ולא ישראלי. בבתי הדין הרבניים שולטת השקפת עולם שוביניסטית, מוסר עבודה לקוי, נהלים חלקיים וחוסר בתודעת שירות”  (ynet 20.5.08).
  • עו”ד שלום אטלי, מומחה במשפט העברי: “רק מספר קטן של תלמידי חכמים ממשיך ללמוד בכוללים לדיינות, ביודעם שהסיכויים להתמנות לדיין אינם תלויים בכישוריהם אלא ביחסיהם המשפחתיים והמפלגתיים של המועמדים” (סנהדרין 15.2.11 ).
  • פרופ’ למשפטים פנחס שיפמן, מומחה לדיני משפחה ולמשפט העברי: “חסרים בבתי הדין : מוסר עבודה, נורמות של אתיקה ותרבות שיפוטית. הדיינים ממלאים לא פעם תפקיד של סוכני תעמולה אנטי-דתיים (NEWS1 30.8.10).
  • עו”ד בתיה כהנא, ארגון מבוי סתום: “הדיינים אינם מכבדים את מוסדות המדינה, רואים בבתי המשפט ערכאות של גויים ואינם מכירים בחוק הישראלי כמקור סמכותם (ynet 5.4.09).
  • עו”ד אירית רוזנבלום, מנכ”ל ארגון משפחה חדשה: “הממסד הרבני וכל מה שהוא מייצג הוא אשר גורם לנו להתרחק כל כך מערכי היהדות המקוריים (ynet 12.7.07).
  • עו”ד וח”כ לשעבר אתי לבני : “ המצב בבתי הדין הרבניים הוא לא פחות מקטסטרופאלי”  ( nrg 26.1.06).
  • עו”ד דיינה הר אבן, מומחית בדיני משפחה: “כאשר אנחנו מדברים על דיינים שיש להם תפקיד שיפוטי והם אינם מכירים את חוקי מדינת ישראל, הרי שזו שערורייה שאין למעלה ממנה (פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה 13.9.06).

 השנאה לבתי הדין מזוויות שונות –

  • הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה : “בתי הדין האזוריים שנואים על הציבור החילוני והדתי ואפילו על החרדים” (Ynet 12.4.07).
  • ח”כ לשעבר עמירה דותן : “יש שנאה לבתי הדין הרבניים. יכול מאוד להיות שכאשר נדון בנושאים המהותיים, נבין מה מקור השנאה הזאת”  ( פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5.6.08).
  • ח”כ לשעבר ניסן סלומינסקי, שימש חבר בוועדה למינוי דיינים: “בתי הדין נמצאים בשפל גדול, בלי כבוד ובלי הדר. רבים בציבור אף עוינים אותם” (2007,  www.toravoda.org.il/node/584).
  • הרב אלי בן דהן, המנכ”ל לשעבר של בתי הדין אמר: “ישנה הסתה נגד בתי הדין וכולם אוהבים לשנוא את בתי הדין (ynet 12.3.10).
  • הרב שלמה עמאר, נשיא בית הדין הרבני הגדול : “ישנם גורמים רבים הרואים לעצמם מצווה אידיאולוגית או פוליטית להילחם בבתי הדין, אך יש להבדיל בין ביקורת עניינית שהיא רצויה ומתקבלת, לבין הכפשות שאינן מן הענין” (דתילי  26.3.09 ).

פסקי הדין –

  • ד”ר אורית קמיר, משפטנית: “פסקי הדין שהם כתובים סתומים, בלתי מנומקים, ולוקים בשרירות, בעמימות ובחוסר מחויבות בולטים לחוק הישראלי ולערכי המדינה. הדיינים אינם משפטנים ונבחרים במיני דילים מפוקפקים” (ynet 24.2.08 ).
  • ד”ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט  : “בגלל הלשון הסתומה שבה כתובים פסקי הדין הרבניים, רוב שופטי בית המשפט העליון, אינם מסוגלים אפילו לקרוא את פסקי הדין (nrg 25.6.06).
  • עו”ד אדווין פרידמן, לשכת עו”ד : “ בתי הדין או שדנים כפי שבג”צ קבע או שלא דנים כפי שהוא קבע וזה תלוי באותו הרכב. לא יתכן מצב שבית הדין יתעלם מפסיקה של בית המשפט העליון (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 5.6.08).

 עמדות מנוגדות לגבי ההשוואה עם ערכאות אזרחיות –

  • מנהיגה הרוחני של ש”ס, הרב יוסף עובדיה ששימש בעברו גם כדיין אמר: “כל מי שפונה לערכאות, לבתי המשפט החילוניים – מרים ידו בתורת משה רבנו, כאילו חירף וגידף ואין לו חלק בעולם הבא (ynet 20.6.10).
  • ח”כ זהבה גלאון, מהשמאל הפוליטי: “בתי הדין הרבניים – קריקטורה של בתי המשפט” (ynet 20.5.08).  כאן אנחנו חייבים לציין את צביעותה של זהבה גלאון.  כמי שלוחמת לשוויון זכויות בכל תחום אפשרי, דווקא כשמדובר בשוויון הורי, וזכויות הילד לשני הורים, גלאון מגלה אטימות, ניבזות, וממטירה שקרים מגדריים הגובלים בהסתה וחירחור ריב ומדון בציבור, ועל כך מגיע לה רק בוז.

 פתרונות מוצעים –

  • הרב בן דהן, שימש כ- 20 שנה מנכ”ל בתי הדין: “הייתי הופך את בתי הדין לכמה שיותר הרכבים של דיין אחד במקום שלושה. קרוב ל- 60% עד 70% מהתיקים יכולים להיות נדונים ע”י דיין אחד” (סנהדרין 15.10.10).
  • ח”כ זבולון אורלב, מנכ”ל לשעבר של משרד הדתות מציע: “כל שלושה מועמדים להיות דיינים, יוכלו להקים בית דין רבני פרטי שיינתנו לו כל הסמכויות המקבילות לבית הדין הרבני הממלכתי” (ynet 30.1.11).
  • אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס: “יש לשלול מבתי הדין של המדינה את הזכות לדון בענייני רכוש של בני זוג הבאים להידיין בפניהם. הדיינים יכולים לשמש כבוררים מוסכמים בכל נושא,  אך לא כרשות שלטונית” (ynet 12.5.11).
  • ח”כ זאב אלקין : “מה שכן ניתן לקבוע בכנסת, האם המדינה רוצה לתת לבתי הדין הרבניים סמכויות כפי שיש אצלם כיום. אנחנו כן יכולים לשנות את הגבולות של הסמכות”  ( פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5.6.08).
  • פרופ’ מנחם בן ששון, יו”ר לשעבר של וועדת החוקה : ” בבתי הדין הרבניים קיימת תפיסה נוקשה של אנשים שמאמללים רבים מאזרחי ישראל. באופן שבו מתנהלים בתי הדין הרבניים, עבר זמנם. צריך לבנות מערכת חלופית” (דה מרקר 8.2.09).
  • נעמי רגן, סופרת דתית: ” הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים. בגלל חוסר היעילות, העוולות והשחיתות. בעניינים דתיים, כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה” ( ynet 28.2.01).
  • עו”ד סוזן וייס: “אני אומר משהו מאוד קשה. אני חושבת שיש לסגור את בתי הדין הרבניים. בתי דין רבניים לא מתפקדים כבתי משפט”  ( ynet 28.2.10).

המשך לקרוא…

מאתר הקואליציה למען הילדים והמשפחה, כאן.