Unwonted is Unwanted

It doesn’t matter how many Yom Kippurs we go through if our ‘pet sins’ are off-limits.

Here is a page from the Maharitz site of Rabbi Yitzchak Ratzabi:

פלא גדול על אותם המבקשים כיום לגדוע שבט מישראל רח”ל

מספר צפיות: 2477 קטע מתוך חתימת הספר “נר יום טוב”

פֶּלֶא גָדוֹל עַל אוֹתָם הַמְבַקְשִׁים כַּיּוֹם לִגְדּוֹעַ שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל רַחְמָנָא לִיצְּלַן. אֶת הַפְּנִינָּה הָאַחַת וְהַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין דּוּגְמָתָהּ, הַשּׁוֹמֶרֶת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל צִבְיוֹן יִשְׂרָאֵל הַקָּדוּם וּמִצְווֹת דָּתָהּ, בְּהַדְרָכַת רַבָּנֶיהָ גְּדוֹלֵי תוֹרָה וְיִרְאָה הַנִּיצָּבִים עָלֶיהָ בְּמַתְכּוּנְתָּהּ. (ועיין מ”ש בס”ד בסוף מאמר מסלול ודרך דף י”ז י”ח). לוּלֵי יְ”יָ צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָֹרִיד כִּמְעָט (ישעיה א’, ט’), וְאֵין שָׂרִיד אֵלָא תַּלְמִיד חָכָם כִּדְאִיתַּא בְּסַנְהֶדְרִין דַּף צַ”בּ ע”א וּבְחוּלִּין דַּף קְלַ”גּ ע”א. מֵחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן, שֶׁעַד הַיּוֹם הֶן אַלְפַּיִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, הָיִינוּ בַּנֵּכָר. בְּגָלוּת קָשָה וּמָרָה שְׁאֵין כַּיּוֹצֶא בָהּ, אוֹיָה לִּי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. מְעוּנִּים וּמוּשְׁפָּלִים נֶאֱנָקִים וְנֶאֱנָחִים, עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר. וְאַף עַל פִּי כֵן ל­­­ֹא שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, וַנִּשָּׂא כַפֵּינוּ לְאֵל זָר. וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ זֶה מִקָּרוֹב לְאֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ, מְשׂוֹשׂ לִיבֵּנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, אַחֲרֵי שֶׁנִישְּׁלוּ אוֹתָנוּ זְאֵבֵי עֲרָב מֵרְכוּשֵׁנוּ וּמִמָּמוֹנֵנוּ, בָּאוּ וְקִידְּמוּנוּ אַחֵינוּ וּבְשָׂרֵינוּ, עָשְׁקוּ סְפָרֵינוּ הַקְּדוּמִים וְהַיְשָׁנִים, נַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ. וִיְלָדִים מֵחֵיק אִמּוֹתָם, אֲשֶר עַד הַיּוֹם לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָם, גָּזְלוּ מֵאִתָּנוּ:

בִּפְרָט אַלְלַי לָנוּ אֲהָהּ לָנוּ עַל גּוֹדֶל שִׁבְרֵנוּ, כִּי חִילְּלוּ קְדוּשָּׁתֵנוּ, פָּרְעוּ צְנִיעוּתֵנוּ, בִּיזּוּ תּוֹרָתֵנוּ, מָאֲסוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ, לָעֲגוּ לִתְמִימוּתֵנוּ, גָּזְזוּ פֵּאוֹתֵינוּ, הִשְׁפִּילוּ גְּדוֹלֵינוּ, זִלְזְלוּ בְּאָרְחוֹת חַיֵּינוּ. קִלְקְלוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ. כִּסְדוֹם הָיִינוּ, לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ. אוֹי, מִי יִרְפָּא לָנוּ:

כַּיָּדוּעַ וּמְפוּרְסָם כִּי עִם בִּיאַת רִבְבוֹת יְהוּדֵי תֵּימָן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִבְצַע עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, בִּשְׁנַת ה’תש”ט, פָּתְחוּ מַדְרִיכֵי הַקִּיבּוּצִים הַחִילוֹנִיִּים וּמִפְלְגוֹת הַשְּׂמֹאל, בְּצֵיד נְשָׁמוֹת, וְהִעְבִירוּ לַמּוֹלֶךְ הַחִילוֹנִי אַלְפֵי יַלְדֵי יִשְׁרָאֵל כְּשֵׁרִים בַּמַּעְבָּרוֹת וּבְמַחֲנוֹת הָעוֹלִים, תּוֹךְ כְּפִיָּיה מַצְפּוּנִית אַכְזָרִית. אִינְקְבִיזִיצִיָה נֶגֶד דָּת יִשְׂרָאֵל. רֶצַח תַּרְבּוּתִי וְדָתִי. מַמָּשׁ פֶּשַׁע מַחֲרִיד. בְּיַד פְּעִילֵי הַיַּהְדּוּת הַחֲרֵדִית, לֹא עָלְתָה לְהַצִּיל, כִּי אִם מְעַט מִזְעָר. וְכַמּוּבָא כָּל זֶה בְּסֵפֶר פְּאֵר הַדּוֹר חַיֵּי הַחֲזוֹן אִישׁ חֵלֶק שֵׁנִי דַּף רַ”בּ:

וּבְכֵן אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא. תְּנוּ דַּעְתְּכֶם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם, שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת חָלִילָה אֶת הַגַּחֶלֶת הַנִּשְׁאֶרֶת. הַנִּיחוּ לַנֵּר לִדְלוֹק, וּלְהוֹסִיף בַּשַּׁלְהֶבֶת. הֲכִי אַף אַתֶּם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּשַּׁ”ס וּפוֹסְקִים בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת, תַּשְׁלִימוּ חָלִילָה אֶת מְלֶאכֶת הַחִילוֹנִים, הַזֵּדִים וְהַפָּרִיצִים, לְהַכְרִית שֵׁם וּשְׁאֵרִית מִגּוֹלַת תֵּימָן? לִמְחוֹת שֵׁבֶט מְיוּחָד וּמְיוּחָס מִן הָעוֹלָם? אַדְּרַבָּה, הָיָה לָכֶם לְעוֹדְדֵנוּ וּלְסָעֲדֵנוּ, לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת מָסוֹרֶת אֲבוֹתֵינוּ, וְאוּלַי יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לִלְמוֹד מֵאִתָּנוּ. וְאִם יֵשׁ בְּפִיכֶם שְׁאָלוֹת וּטְעָנוֹת, יֵשׁ עִמָּנוּ חֲבִילּוֹת חֲבִילּוֹת שֶׁלִּ תְשׁוּבוֹת נְכוֹנוֹת. וּלְכָל הַפָּחוּת שְׁבוּ וְאַל תַּעֲשׂוּ עֲדִיף. מַה פִּשְׁעֵנוּ מַה חַטָּאתֵנוּ, כִּי דְלַקְתֶּם אַחֲרֵינוּ. וּמִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִרְדּוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתֵינוּ:

Did you notice what’s missing from the above quote? Want to try once more?

Rabbi Ratzabi deems it logical we have what to learn from the Yemenites. Agreed. What about the other way around? Is it inconceivable the Yemenite community might have what to improve?! Wisdom to gain from other Jewish ‘tribes’? But no. Perish forfend.

I already wrote about abrogation of Torah laws based on ‘group identity’ and faux ‘tradition’ in others. Chassidim are an easy target. In fact, however, there is a tragic ‘division of labor‘ in the realm of sin. No Jewish group has the whole truth in their bosom or full acceptance of the yoke of Mitzvos, as Rabbi Brand explains.

None of us can correct the other, not because we each have unique temperamental challenges, but owing to the fact that we each have our own Masores of ‘holy aveirahs’, not open to discussion.

Here’s what we know: when Jews do full Teshuvah we will be redeemed (maybe sooner; it’s complicated). So we aren’t perfect at the moment. But we are unwilling to consider the possibility of sin masquerading as merit. You protest: “Our group’s Gedolim would tell us so if this were true!” So year in and year out, all Jewish groups repent for things any conceivable clan or generation in history could, such as having ‘more’ focus in prayer, less Lashon Hara, more Torah study, etc. etc.

But could we need to reexamine fictitious Hetterim (legal fictions) for the prohibitions against interest, Chametz, Tevillas Keilim, conversion, Grama machines, women’s sheitels, and more?

Other problematic customs? – Who are you?!

Doesn’t Vidduy need to be said before ‘Yeheyu leratzon’ to count, as the Gra pointed out? – Can’t you read the Machzor?!

Maybe women ought to not shave their heads (see here, end)? – Heresy! That’s our Minhag!

It’s like the fixed, bipartisan “If you don’t touch my favored spending, I won’t touch yours. Politician’s honor… Deal?”

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.