מי יתן לי ת”ח ואנשכנו כחמור – שיר תלמידו של הרשע ארוש

“עוקר הרים” של שולי רנד

הנה המילים:

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם,
עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל,
שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.

כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר,
לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן..

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר,
לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן,
לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר,
וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן.

אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם,
בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל,
בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק,
לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.

וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר,
הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר..

כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין,
אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ..

והנה השיר ביוטיוב…