תזכורת – ועידת “קדושת ציון” מחר

שלום רב לכל החברים,

כפי שכתבנו בגליון האחרון, ועידת “קדושת ציון” תתקיים השבוע ביום רביעי כ”ח אייר התשע”ז.

אני מצרף שוב את ההזמנה המקורית, וכן את סדר היום (יתכנו שינויים קלים).

אנו שמחים לבשר, כי ארגון “אחריות יהודית” בראשות הרב אלעד צדיקוב אף הוא החליט להצטרף לועידה ולפעילות שלנו בכלל.

כפי שאולי שמעתם, הועידה שלנו מעוררת הד תקשורתי נרחב בציבור החרדי עוד בטרם התכנסה, ומשמעות הדבר היא שרבים ישקיפו על הועידה כדי לבחון כמה אנשים מגיעים – האם באמת יש כאן ציבור רחב של תומכים, אם לאו.

על-כן אני קורא ביתר שאת לכל אחד ואחד שיגיע לועידה, על-מנת לרומם את קרנה של תורה בכלל ושל תורת ארץ-ישראל בפרט.

אני יודע, כי רבים מהנמענים עשויים לחשוב, כי הם מכירים את הנושאים השונים, ובואם לועידה לא יוסיף להם ידיעות חדשות. אולם כאמור, יש כאן הרבה מעבר לאמירת חידושים, יש כאן התארגנות של יראי ה’ למען מטרה נעלה, כאשר כל אחד ואחד חשוב בעצם ביאתו, בבחינת “אז נדברו יראי ה’ איש את רעהו…”. על-כן אני קורא גם לכל מי שיכול להביא אתו חברים נוספים, ואפילו את מי שאינו משוכנע עדיין בכל העיקרים שלנו ניתן להביא בתורת סקרן.

לצערי אני נאלץ שוב לבקש את עזרת הציבור במימון הועידה, שכן ההוצאות הולכות ומתרבות, במיוחד לנוכח ההתעניינות הרבה של התקשורת והצורך להפיק אירוע ברמה מקצועית הולמת, כאשר הקופה מדולדלת לחלוטין. על-כן אני מבקש בכל לשון של בקשה שכל מי שיכול יתרום לאירוע ולפעילות בכלל, אשר תלך ותתרחב בעקבותיו. להוראות קבע ותרומות חד-פעמיות ניתן ליצור קשר במייל זה, וכן ניתן יהיה לתרום בועידה עצמה.

בברכת התורה ובאהבת ישראל,

יהודה אפשטיין.

“קדושת ציון”.

Download (PDF, Unknown)

Download (PDF, Unknown)

How Was Judaism Doing before WWII?

A reminder from Yonoson Rosenblum:

The devastating impact of the opening of the ghetto walls in Western Europe is well-known. In the early decades of the 19th century, nearly 90 percent of Berlin Jewry made its way to the baptismal font. By the time of the Holocaust, Eastern Europe was headed in the same direction, argues Appelbaum based on electoral and census data.

In a 1922 election for the lower house of the Polish parliament, for instance, the combined seats of Agudah and Mizrachi were less than half those garnered by the Zionist and nonreligious parties. And that is not even taking into account the Jewish Bundists (probably the largest Jewish movement inPolandat the time) and Communists, who voted for the general Socialist and Communist lists.

A Polish school census of the late ’30s shows 100,000 children registered for primary schools associated with Agudah or Mizrachi versus 400,000 attending primarily secular schools (with some in secular Zionist schools). Of the four-fifths who attended nonreligious schools, most of their parents were raised in Shabbos-observant homes, according to Appelbaum.

A Time to Throw Stones

A Chavrusa of mine studied under Rabbi Hillel Zaks zatzal. He once told me of an interesting psak halacha of his.

It is widely accepted one may not purchase a “Toto/Winner” lottery ticket since this enables the Chillul Shabbos of the Israeli sports industry. Rabbi Zaks felt buying a “Mif’al Hapayis” ticket was even worse since the money helps build government schools for heresy (aside from not being correct Hishtadlus).

What if one already bought a lottery ticket? Is there a way to rectify the deed? Yes, answered Rabbi Zaks. Find a Mif’al Hapayis school, and smash a window (or windows, depending on the number of tickets purchased)!