ב”ה
תשובה: חשבון והתעלות
א. חשבון
שגיאות רבות נעשו, חבר —
אם תתוודה, אולי עוד נתגבר.
שגיאה הייתה, את ההר להחזיר,
שגיאה, את איזור הסיני להפקיר,
שגיאה, על הסכמי אוסלו לחתום,
שגיאה, לפנות את כפר דרום,
על חורבן עמונה יבכו דורות
ועל מאחזים, מרובים מפרוט
על שופטים ושוטרים מקפחי העם,
עוצרים כשרים, דנים דין שונאם,
על כתבים וקריינים
אשר כל מגן על העם מגנים,
ויש גם סופרים ואקדמאים,
אותם לא לטוב תזכור ירושלים —
אם ישרוד זיכרון תחת שבט כובש,
שתולדות נכבשיו ממהר לטשטש!
מפתה היה לחשוב כי הצר
הוא אדם כערכנו, אותו אפשר
לפייס בטובות, בעוד אלוהיו
לא טובות — אך דם לבנו יתאב!
כה מתוק החלום על מקום בעמים —
על שנאה עצמית קח חיבוק חמים!
ובנוסף — אלוקינו הוא כה יומרני,
הוא לא קוּל, והוא גם כל כך תובעני,
לו כללים גחמניים וסיפור לא אמין
— עם סגולה? אנו, אור לעמים?
בארץ יש לנו קנין מעליון —
איך בזה נאמין? הלא זה שגעון!
אמנם כן, חברי, אך מי שסותר
שגעון זה, נקלע לטירוף האחר
לחשוב שללא אמונה כאן נעמוד —
ומה על תבל, אם אנו לא נשרוד
גם אקסיסטנציאליסט יוכל לדמיין.
לעינינו גורל העולם מסתמן!
לכן קום, חבר, אם באותן שגיות
היה לך חלק, מהר להודות
ואמר לעמית שטרם הבין
שגם הוא יצטרף, ונתחיל להכין
תוכנית ותכסיס, שנחזיר השלטון
לשוחרי טובתנו, לעם הנבון
ונעמוד על נפשנו ועל אמיתנו
וכוח אמת יחזק זרועותינו.
ב. התעלות
שיריי הינם תפילות
אך לא לא-ל עליון
נעים הם במסילות
עולם הכיליון
מתחננים לא-ל
שבפיזור אנוש
לקום להתקהל
להתאחד בראש
כי שם קונן רצון
ושם עצה תזהר
משם לאור חזיון
נצא בשביל ישר
ומצירוף מוחין
אולי עוצמה תבריק
על ליל תבל יקרין
וכל משחית ירחיק
אז אחזה פניו
מקרב הקהילה
אשר חוברה יחדיו
על כך שירי תפילה