שו”ע אורח חיים סימן תרצ”ז:
אין אומרים תחינה בי”ד וט”ו שבאדר א’, ודין תענית והספד בהן
יום י”ד וט”ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה’ ביום צרה, ואסור בהספד ותענית; אבל שאר דברים אין נוהגים בהם; וי”א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה, והמנהג כסברא הראשונה. י”א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי”ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי”ף) ואין נוהגין כן, מ”מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט”ו, ט”ו) (הגהות מיימוני בשם סמ”ק).