עת להשליך אבנים – תשתפכנה אבני קדש (איכה ד, א), ‘ועת כנוס אבנים’ – ‘בונה ירושלים ה”. (שמו”ר מו, ב)
“יש לפרש בדרך מוסר, דמקודם לא עלה בדעת אחד לבוא לארץ ישראל, וכל שכן בעלי נכסים שלא עלה אפילו על רעיונם איזה הרהור מארץ ישראל, ואפשר שעל זה בא בעווה”ר עתה כל כך צרות, כדי שעל ידי זה נתעוררו מארץ ישראל. ואפילו אותם שהתפללו תפילות ‘ירושלים עירך’ בדמעות שליש עד עתה, מכל מקום לא חשבו להניח שם אפילו פרוטה אחת, ולעלות לארץ ישראל. וזה שאמר, מקודם צריך להיות ‘תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות’ (איכה ד, א) – היה לישראל קדושים צריכים להשתפך בראש כל חוצות, ורק על ידי זה ‘נדחי ישראל יכנס'”.
מקור: כתבי הגרי”צ דושינסקיא זצ”ל, שנת תש”ה (הובא בקובץ אור ישראל כרך ע’ דף קלד)
OK, so it’s also a Yalkut Shimoni (translation thanks to dear Chananya Weissman), but we need sensational headlines, don’t we? Rabbi Dushinsky of the Eidah Hacharedis, no less! And it’s even better than the title, read the original Hebrew above.
(And there is a far deeper and sadder reason for this tactic, as well.)
