התפלל שבניך לא יהיו ‘גדולים’ חס וחלילה

למה? כי כי אם ח”ו צאצאיך יהיו נחשבים “גדולי הדור” (ואין הכונה לעשירים), הרי עלולים מאד לעשות כמעשי ה”גדולים” שמוסרים את עם ישראל לכליה, אפי’ בגופות. מקום הצדק שמה הרשע.

רק לשם הדוגמא, אפי’ בלי לדון בכל מה שהוא שותק עליו (אשר רבו מלמנות, ואיך הוא מחליט מתי “כן” לדבר?), הנה רשימה חלקית מאסונות אנושיים להם אחראי הרב דב לנדא בעצמו (בלי להזכיר “שינוי דעתו” ואת ערימת גויות אוסלו וכיו”ב). הוא כנראה גם אשם ב”עיסקאות” השבויים, ועוד.

אם זו הברירה, עדיף שלא ילמד הבן מילה אחת, ואל יהא נבוזראדן. בכל מקרה אין לנו ת”ח בזה”ז, ובכלל, טוב דחיל חטאין מבר אוריין (שבת ל”א ב’).

למשל, בעיסקת השבויים, וכי ה”גדולים” הקטנטנים לא למדו מעולם ענין דלא ליגרבו ולייתו? והרי ה”דעת תורא” כבר הביאה את החטופים הנוכחים ממש? מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?! שמא תאמר שהסוגיא שכחה היא מהן, ת”ל ואחריהם בפיהם ירצו סלה (שבת שם). אלא שהם דואליסטים. הדרשא תידרש, אבל מה זה קשור ל”דעת תורה” בשאלות השעה בעניני בטחון?!

בכל מיליהם וקביעותיהם חסרה השכל הבסיסי הידוע על הקדמת “סור מרע” לכל “עשה טוב”.

ואין זה דומה לדוד עם עוזא או רעב ג’ שנים שלא שאל מיד באו”ת וכדו’, כי התם הקב”ה גלגל עונש על ידו, אבל דוד לעולם האמין בתורה ורצה לקיימה אלא ששכח או טעה, משא”כ הללו, רח”ל מהם ומדעתם הנלוזה והזדונית בכל התורה כולה.

“אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הדואליסטים שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס!”

צעד קטן לישראל כץ, צעד גדול לקראת הגאולה‎

יום שלישי, כ’ שבט התשפ”ה
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שזה מה שאנחנו קוראים – “היום התפרסם לראשונה כי שר הבטחון ישראל כץ הורה על הקמת ‘מנהלת הגירה מרצון’ לתושבי עזה. על פי התוכנית, ליוצאים מעזה יערך בידוק קפדני כדי לוודא שאין להם קשר לארגוני הטרור, וישראל תלווה כל שלב בתהליך ההגירה, בתיאום עם ארה”ב. גורמי הבטחון מעריכים כרגע, כי מדובר במאות אלפי תושבים שמעוניינים לעזוב”.
נכון, עדיין מדובר רק על ‘הגירה מרצון’, טרם הפנימו בישראל את ציווי התורה להוריש את האויב מפנינו, טרם הפנימו את אזהרת התורה על האסונות שיקרו כאן אם לא נוריש אותם – וכפי שלדאבוננו נוכחנו לראות באותו שמיני עצרת מר ונמהר. טרם קלטה ממשלת ישראל, כי על-מנת להבטיח את קיומנו ולמנוע את השמדתנו אין צורך באישור מארה”ב או מכל גורם אחר, וטרם הפנימו שאין שום הבדל בין עזה לג’נין, לשכם, לחברון, לאום אל-פאחם, סכנין, עכו, לוד ויפו. ועדיין – זהו צעד קטן לישראל כץ, וצעד גדול לקראת גאולתנו ופדות נפשנו.
במשך עשרות שנים הלעיטו אותנו בשתי הנחות יסוד, שכל מי שהעז לערער עליהן היה נחשב להזוי ומטורף. האחת – שגרוש האויב הערבי מארצנו הוא מהלך בלתי-מוסרי. השני – שהוא לא מעשי, לא ‘ריאלי’ בלע”ז. וכאשר היהודים אינם מצליחים להבין בעצמם – הקב”ה שולח את הגויים ללמד אותנו דרך המציאות, שבהעדר הנבואה – היא התדר שדרכו מְתַקְשֵׁר אתנו בורא עולם. 
את חדלונה של טענת הכזב ה’מוסרית’ כביכול למדנו בדרך הקשה, דרך הנוחבות הארורים שהבהירו לנו עם מי יש לנו עסק, כאשר רק עיוור מסוגל לחשוב שמדובר בגוף שאינו זוכה לתמיכה מסיבית של האוכלוסיה האזרחית, ושהתמיכה הזו היא גורפת ומקיפה את כל האוכלוסיה הערבית בארצנו, לא רק בעזה. ואילו את השקר שבטענה  ה’ריאלית’ אנו למדים בדרך היותר נעימה, אם כי מביכה, מפי נשיא המעצמה הגדולה בעולם, אותה מעצמה שכה חששנו מפניה, וכעת אנו רואים כיצד גם מנהיגה של אותה מעצמה אינו אלא כלי בידי בורא עולם לגלגל את המציאות לעבר התכלית הנרצית בבריאה – “ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא”. כאמור, מביך למדי שישראל צריכה להתאמץ כדי להדביק את קצב ההבנה של טראמפ, אבל מה לעשות, ואלפיים שנות גלות עשו את שלהן והנפש הישראלית מתקשה להתרגל למצב של שפיות, וזה לוקח לה יותר זמן…
אז כן, רבותי, זה קורה לנגד עינינו, וכל שעלינו לעשות הוא להתחבר לתדר של בורא עולם ולינוק ממנו את השפע האדיר שהוא מרעיף עלינו. ואחר שראינו במשך עשרות שנים נסים גלויים ממש – הגיע הזמן להתחבר באמת, להבין שאושרנו ובטחוננו תלוי בשיבה אמיתית אליו בכל תחומי החיים הלאומיים והאישיים של כל אחד ואחד. הגיע הזמן נהפוך את מדינת היהודים שקבלנו במתנה מבורא עולם למדינה יהודית באמת שתקדש את שמו בכל הליכותיה, ונבין כי להיות עם ה’ המקבל על עצמו את עול מלכותו – היא הדרך הריאלית היחידה שֶׁנִּתְּנָה לנו על-מנת שנתקיים כאן בארץ.
יש רק לקוות, שמעתה והלאה נצליח ללמוד את היסודות האמוניים מהתורה הקדושה, ולא נצטרך גוי זה או אחר שילמד אותנו…
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או