Addressing COVID Vaccine Harm-Deniers
Believe the Science!
SAMPLE PAGES: ‘A Malach in our Midst – The Legacy of a Treasured Rebbi Harav Mosheh Twersky’
From the Amazon blurb:
A life so uplifting, it just had to be shared…
Among the sacred souls tragically taken in a Jerusalem terrorist attack in November of 2014 was Rabbi Mosheh Twersky: a Torah scholar who personified the ideal teacher of Torah…as someone who has the likeness of an angel completely absorbed in fulfilling the will of God. In fact, he embodied a life of sanctity, not only in his dying moments, but with every breath of his daily life, and he did so in his own reserved, peaceful, unassuming manner.
Based upon the recollections and reflections of family, friends, and students, this illuminating portrait is studded with vivid memories, inspiring anecdotes, historical background, Rabbi Twersky s own Torah teachings, together with 160 photographs.
Beautifully written by a dedicated student, A Malach (Angel) In Our Midst offers readers a majestic glimpse into the life of a remarkable individual.
For those who knew him, every page will rekindle a precious memory of Rabbi Twersky s indomitable spirit; and for those who never had the privilege, this volume will enthrall and transform you with its warmth, wisdom, and a sacred legacy of what exalted heights one can reach in a life devoted to serving one s Creator.
Reprinted with permission.
הרב בן ציון מוצפי בענין עליה להר הבית – פשוט סותר את עצמו
הרב מוצפי שליט”א מאוד מתנגד לעליה יהודית להר הבית, והוא תמיד שב ומדגיש כי “כל גדולי ישראל בשנת תשכ״ז מכל העדות והחוגים אסרו את הכניסה להר הבית” (לפי דעתו).
אבל הנה מכתב שכתב בכתב ידו להיפך (מתוך ספר “למען בית השם” עמ’ 19):
והנה הקלדת הטקסט:
טבת התשמ”ו
מצוה רבה היא להשתדל ולהציל כל שניתן משטח הר הבית המקודש, ולהתפלל שם על הפדות והגאולה לשכינה ולישראל, רק במקומות המותרים להתפלל כפי שנהגו רבותינו הקדמונים, ועל פי הוראת חכמינו בדור הזה.
בן-ציון בכמוהר”ר סלמאן מוצפי
עיין זוהר חדש פרשת ויצא – מדרש הנעלם ענין רבי אלעזר בן עזריה על אבן שתיה.
ניתן לראות צילום כמעט זהה לאותו מכתב באתר “הר הבית שלנו” (פלוס הדגשות באדום):
הסתירה מובנת וגלויה (בינתיים לא הצלחתי לברר לעומק את רקע המכתב). ואם אני לא טועה, הרי גם שנת תשמ”ו באה לאחר שנת תשכ”ז…
לא ידעתי שהרב כבר “השיב” בענין זה לשואלים אחרים (כאן), לכן שאלתי בעצמי (דרך אתר השו”ת שלו, “דורש ציון”), ומנהלי האתר פרסמו את שאלתי יחד עם תשובת הרב באתר (שאלה מס’ 264454, ניתן למצוא אותו כאן).
שאלתי:
ידוע שהרב מתנגד לעליה להר הבית אבל אני רואה מכתב להיפך בכתב ידו משנת תשמ”ו.
אשמח להבין, מה השתנה במציאות מאז שגרם לכבודו לשנות את הפסק
תודה!
והנה התשובה:
כל מי שמפרסם כך בשמי הרי הוא שקרן נוכל רשע ומוציא לעז מימי לא כתבתי לעלות להר הבית. אין לך מחילה כי אתה חוזר ושונה על כך ברבים.
נראה בחוש במקו”א שהעורך מתערב בסגנון התשובות לפעמים. כמובן, אילו לא רצה להוציא לעז על עצמו (באתר הנקרא באירוניות “דורש ציון”) שהפך מבן ציון לשנא-ציון, לא היה לו לענות, ודיו. הלא האתר מתוכנת כך ששום שאלה אינה מוצגת אוטומטית לציבור אם לא רצו בכך תחילה עורכי האתר עצמם! נמצא מי ש”חוזר ושונה על כך ברבים” אינו אלא איהו נפשיה כתביה יהביה (אם הוא לא ידע, גם העורך שלו נמי לא ידע?)
הוי: “בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל, ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד”. והוי “בבא רשע בא גם בוז”.
אולי מתוך שבא לכלל כעס בא לכלל טעות וטרף נפשו באפו, אבל נראה יותר שהכעס לא עוזב אותו.
ואשתמיטיה דיני “שטר שנמצא” בחו”מ. עכ”פ שאלתי שוב (ובכבוד!) למה כונתו\כונתם בדיוק (האם חלק מזה נכון רק שלטו בו ידים זרות?), אך הוא (ו\או עורך האתר שלו) לא טרחו להגיב.
ואמנם אין ללמוד מעובדת לשון שאינו נקי בתגובתו שהמכתב אמת ויציב, כי כך דרכו של הרב מוצפי מימים רבים, היפך אז”ל “דברי חכמים בנחת נשמעים” לבושת אבותיו ורבותיו (ראה היטב מכתבו הפומבי של הרב טוביה בלוי שליט”א שכבר העיר לו על כך). מצוי מאד שהוא נוהג בבזיון וחרפות מול השואלים בע”פ ובכתב כפי שניתן לשמוע ואף לקרוא להדיא. וכן הוא בעצמו הודה על דרכו כסל בהודאת פיו (אבל שמא גם אז דבורו אחד בפה ואחד בלב בחנופה או כי יגור מפני תביעה משפטית).
ומסתבר מאד שהמכתב מקדם שיצא לתרבות רעה, אע”פ שבאתר שלו הרבה פעמים קורא לפרסום המכתב “עלילה”, תדע שהרי לא תבע ואינו תובע את המפרסמים זאת בשמו בשום מקום (הלא זיוף היא עבירה “פלילית” גם בחקותיהם!). אלא מאי, הרב הזה מכניע עצמו לממסד בהרבה דברים (כמו שניכר אפי’ ב”אגרות ראשונות” הנ”ל), ואין שום עילה לתביעה.
אגב, בנושא הר הבית שחציו בירור המציאות, חשוב לדעת שבדיקת והכרת המציאות של הרב מוצפי ועוזריו חסרה מאד (והוא גם לא חוזר לבדוק אם המציאות השתנתה עם הזמן!), כגון טענותיו נגד ארגון “הדברות” שחלק מהן בדויות כפי שהם מוכיחים (אבל רק חלק!), והוא אינו מכיר את הנעשה בהשגחה שהקים הוא בעצמו אלא סומך על המינויים, כפי שהעיר גם הרב אמנון יצחק, ופוסק פסקי הלכה רצחניים, כמו הרבה רבנים (ותמיד בצד השלטונות הארורים) בעניני הקורונה. וכן סח לפעמים בתשובותיו על “תיקון כרת” (?!) לעולים להר הבית גם במקומות המותרים וע”פ הדרכה (כגון בסרטון הקצר הזה ובסוף העמוד כאן). ויש עוד דוגמאות. ורמז לזה גם הר”ט בלוי שם.
אגב, מאחר שמתנגד לעליה להר הבית לא הופתעתי לגלות שפלוני גם מתנגד לקיום מצות תכלת שנתחדשה בזה”ז, ובאותה טענה “מושכלת” כביכול אסור ללכת נגד הגדולים…
לסיכום, יש לנו את (1) צילום המכתב בכתב ידו, ויש את (2) ההכחשות לאחר זמן, והבוחר יבחר…
אם תבעיון בעיו שובו אתיו.
תפילה [שנתחברה בימינו] לביעור הרשעים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמֶיךָ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתָסִיר אֶת הָרְשָׁעִים מִלִּמְשֹׁל בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שְׁבוֹר אֶת זְרוֹעָם וְגַדֵּעַ אֶת קַרְנָם, וְתָרִים קֶרֶן הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם, הָסֵר שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רָעִים מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ, וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה, וְנֶאֱמַר: הֵסִיר יְיָ מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְיָ בְּקִרְבֵּךְ לֹא תִירְאִי רָע עוֹד, הַצֵּל אֶת עַמֶּךָ מִכָּל הָעוֹמְדִים עָלָיו וְתַחְזִיק יָדָיו בְּמִלְחַמְתּוֹ וּתְנַצַּח אוֹיְבָיו וְהָיָה לוֹ לִישׁוּעָה, אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדֶּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
אָנָּא אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד הַצֵּל אֶת עַמֶּךָ מִכָּל הַקָּמִים עָלָיו לְרָעָה, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק, וְאַתָּה אָמַרְתָּ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, מֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָתְךָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: זְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵינוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָ חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: תֵּן תּוֹרָתְךָ בְּקִרְבֵּנוּ וְעַל לִבֵּנוּ תִּכְתְּבֶנָּה, שְׁפוֹךְ עָלֵינוּ אֶת רוּחֲךָ וְנִחְיֶה וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי, כִּי אַתָּה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָן אַתָּה וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ:
Reprinted with assumed permission.