For Want of a Nail…

Is Further Intervention a Cure for Prior Intervention?

All varieties of (government) interference with the market phenomena not only fail to achieve the ends aimed at by their authors and supporters, but bring about a state of affairs which — from the point of view of the authors’ and advocates’ valuations — is less desirable than the previous state of affairs which they were designed to alter. If one wants to correct their manifest unsuitableness and preposterousness by supplementing the first acts of intervention with more and more of such acts, one must go farther and farther until the market economy has been entirely destroyed and socialism has been substituted for it. (Ludwig von Mises, Human Action, p. 854)

The mass myopia of our age has been a reactionary reverence for government intervention. When anything goes wrong, from a train wreck to a change in stock market prices, the craven crowds always clamor for just one more law. Throughout the world there is a spirit of egalitarianism and trust in government omnipotence that blinds people to the inevitable and undesirable consequences of the very intervention they currently advocate. There can be little question that the great majority of our fellow men believe that governmental action is the best answer to every economic problem of poverty or prosperity.

This general trend toward government intervention has been spurred on by the thought that majorities can continue to take by legal force from the rich and give to the poor to the perpetual benefit of society as a whole. Government intervention is therefore considered a moral and economic weapon to be used for the welfare of all the “have-nots.” The crusade for creature comforts is no longer considered to be a struggle against the niggardliness of nature. Instead, it is dreamily idealized as a campaign for the political allotment of each group’s “fair share” of the wealth produced by others.

The most astonishing phase of this development has been the rapidity with which more and more of the despoiled “haves” are joining the interventionists’ cult, formed for the express purpose of leveling down their supposedly unearned wealth. Every day new groups of “haves” are joining the pressure groups who feel that “there ought to be a law” to end their troubles by protecting them from the operations of a free market. Seldom do they ask for a repeal of the laws which are so often the root of their troubles. In accordance with the religion of the day, they ask for new legal restrictions which they think will protect them from the ills produced by the interventional laws already on the statute books.

Continue reading…

From Mises.org, here.

May One Think In Learning on Tisha Be’av?

On Tisha B’Av, Reb Chaim [Ed., Soloveichik] would not restrain himself from thinking in learning.  In explanation, Reb Chaim would point out that the words the Mechaber writes in Shulchan Aruch (554:3) are, “There are those that forbid learning [even] in thought.” Said Reb Chaim, “If the Mechaber wrote “there are those that forbid”, it’s an indication that there are also those that permit it.”
Excerpt from Vayigdal Moshe. [Defunct]

החרדים אינם אורחים של המדינה אלא בני ערובה

חרדים רוצים אוטונומיה!

א.פלדינגר

 י”ב תשרי ה’תשע”ח 02/10/17

לו היינו נותנים התחושה שאנו לא אורחים אלא בני ערובה, בג”ץ היה חייב לרסן את עצמו יותר בעניינים הפנימיים שלנו, כמו ערייה שלא מצליחה להסיר שלטי צניעות ברחוב חרדי מובהקת, בחירות חוזרות, כלבים מטילי אימה וכו’ וכו’.

בס”ד

בצער רב קראתי שבג”ץ החזיר את האחריות על שלטי הצניעות לעיריית בית שמש.

לאחרונה כתבתי מכתב למערכת בה הסברתי כמה זה מגוחך לקשר את זה לעירייה, כולם החמיאו לי והסכימו. היחידים שלא מבינים את זה הם שופטי בג”ץ. כנראה שהשכל הישר שלהם עבר רפורמה, והעם עדיין בפיגור. חבל שיש בארץ שופטים שלא מתאימים לרמה של העם.

ולענייננו.

כבר זמן רב יש לי חקירה בנושא, איך היו נראים פני הדברים לו היו שמים אתנו מאחורי גדר, ויתנו לנו אוטונומיה, כמו שעשו לערבים בעזה. האם זו תהיה בשורה טובה או רעה?

מבחינת גטו זה לא משנה. אנחנו כבר בגטו. עיין ערך ערד ובית שמש העתיקה.

מבחינת תחבורה, גם אנו יודעים לארגן קווים. שימו לב: לרכב פרטי מוציאים את הנשמה עד שמקבלים רישיון נהיגה, מחירי רכב ודלק בשמים, ביטול קצבאות והנחות לבעלי רכב, בדיקה בשבע עיניים אם אין ילד מעל המותר, ואם העסקנים מצליחים פעם לארגן לנו איזה קו, מלא חיסורים ודילוגים, ללא כל שליטה מהרבנים על המהדרין ועל המסלול ועל הרדיו, באוטובוס מקושט עם סטיקר אזהרה של איומי הטרדה פלילית, שמחים אנו עד לשמים על סעודת העניים, בפרט שחוסכים את המע”מ שגם כן רצו לקחת לנו.

מבחינת חשמל, גם אנחנו יודעים לבנות גנרטורים, אפילו יותר כשרים ויותר זולים.

חקלאות. לנו מספיק חיטים למצות, פירות ט”ו בשבט וארבעת המינים. יתר מוצרי המזון אנו מסכימים לייבא מחו”ל ברבע מחיר.

מבחינת בריאות: אני נזכר ב: ליצמן, פירר, פישר, לופוליאנסקי, שערי צדק, ביקור חולים, לניאדו, מעייני הישועה, הצלה ישראל, איחוד הצלה, זק”א. לא. זה לא מדאיג אותי. במונרו יש אפילו מכבי אש עם שטריימל.

מבחינת משטרה: שומרים ו”כאפץ-עהם” (תפיסת גנבים ע”י גיוס כל בני השכונה)  עשו עבודה יותר טובה מהמשטרה. ולגבי נוער בסיכון, הרבה פעמים זה דווקא החוק שחוסם את הדרך לטיפול מועיל.

בתי משפט: אין לנו ייצוג, מופלים לרעה, ונזקי שכנים בין כה הולכים לבית דין רבני (ואדרבה, החוק מגביל אותם מלהטיל חרם). חבל שנשלם עליהם מיסים.

מבחינת ביטחון. מה לנו ולצרה הזאת שנקראת סכסוך ישראלי פלסטיני? הגענו לכאן לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, אנחנו מודעים שאנחנו עדיין בגלות, ומי שרוצה ללכת בכוח, לא לפי המלצת חז”ל, שינסה. מה זה קשור אלינו?

בפרט שהרבה פעמים דווקא החוק מגן על המחבלים! “הימין דוחה והשמאל מקרבת”, מה לנו ולצרה הזאת? לא נריב ולא נקרב. נחיה חיי תורה על אדמת הקודש בשקט. (ולמרות האידאולוגיה שלנו, בחורי משי, טהורים שבטהורים, מקבלים צווי גיוס חובה (לצבא מעורב), כאילו היינו מחותנים מאז ומקדם. נס שיש מפלט לבית-מדרש, וגם זה בסכנה).

מבחינת תקציבים, אנו בין כה חיים 90% על תרומות מחו”ל. כל התקציבים מתגמדים מול אבא ל15 ילדים שרוכש חצי דירה עבורם. ואילו המעונות והצהרונים? כן! מריצים אימהות לעבודת פרך, ונותנים להם מעונות וצהרונים בהנחה משמעותית.

כלכלית, אחרי כל הבירוקרטיה והמיסים הגבוהים ויוקר המחיה, הייתי מבקש רק: לא מדובשך ולא מעוקצך. אולי ככה האברכים וסוסי העבודה שלנו יזכו לרמת חיים ברמה של אברך ממוצע בגייטסהד ובלייקווד. בחו”ל בכל קהילה יש כמה מיליונרים שלמדו אך ורק בישיבה!!!! וסתם שאלה: מה אתם אומרים  על הרעיון: בורסה על טהרת הקודש ללא בעיה עם דיחוי וכו’ וכו’. נשמע נחמד? נו נו . רק תעשה שעות לגברים בלבד וכל המדינה על גלגלים!!!!!!!

ייאמר ברורות: מבחינת כלכלה אין כמעט מקום בעולם שציבור החרדים – הן האברכים והן העובדים הקובעים עיתים לתורה — סובלים כל כך הרבה. מתאים לנו שיהיה כאן ליכטנשטיין, עם מיסים נמוכים, וכל החרדים בעולם ישקיעו כאן את כספם, ויבנו לנו כאן בתי חרושת ומשרדים עם מקומות עבודה והיכלי ישיבות שכל בחור מחו”ל מכניס אלפי דולרים בשנה. אנחנו חיים על חשבונם? אנחנו תקועים בחשבונם!!!!

שמירת הסטטוס קוו מתוך אחריות על עמך? על פניו נראה שבג”ץ במוקדם או מאוחר ינטרל לנו כל השפעה, ר”ל.

אז לכאורה לנו היה כדאי לבקש אוטונומיה.

יש כאלו שאומרים: מה קרה לך? מקבלים אוכל. מקבלים חינוך. מקבלים דיור. מקבלים מתקני משחקים.

כנראה שהם גלגול של תוכי. גם התוכי שלי מקבל ממני בחינם דיור, חינוך, אוכל ואפילו מתקני משחקים.

בסדר. הדברים ברורים. (בפרט לחוצניקים שיודעים באיזה טעות הישראלים חיים).

וכעת שאלת השאלות? לו היינו מבקשים אוטונומיה, האם היינו מקבלים?

התשובה היא א פייג (=ממש לא)!!!

אבל? אבל לו היינו נותנים את התחושה שאנו לא אורחים אלא בני ערובה, בג”ץ היה חייב לרסן את עצמו יותר בעניינים הפנימיים שלנו, כמו עירייה שלא מצליחה להסיר שלטי צניעות ברחוב חרדי מובהק, בחירות חוזרות, כלבים מטילי אימה וכו’ וכו’.

א. פלדינגר לב שמחה 12 בית שמש 0527631946

מאתר מהדריניוז, כאן.