החזון איש: כיצד להיות מלאך

קובץ אגרות חזון איש ח”א סימן י”ג:

ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה.”

חכמים, הזהרו בדבריכם – גם בפוליטיקה

קם לרב עובדיה יוסף זצ”ל יורש, בבחינת “פי שנים ברוחך” – הרב שלום כהן שליט”א.

הרב ש”ך בעניין בחירות העיר צפת, בעד המועמד נחמן גלבך:

“גם אל החילונים אני מדבר. אתם אמנם חילונים, אבל תדעו שהקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, רק אם תעשו בבחירות האלה, בזה שתבחרו ראש עיר ירא שמים, כל מה שהוא יעשה – וזה בזכותכם, יהיה לכם זכות, גם אתם החילונים. אני מברך אתכם שתזכו גם לדברים האלה ולא תסטו מהדברים האלה אפילו כמלוא נימה.”

יש לדחות, אך הלשון משתמע לכמה פנים.

הרב ש”ך בעניין בחירות העיר בית שמש, בעניין החרדים שהצביעו לד”ר בלוך:

“אומרים שמשה אבוטבול לא דאג לניקוי הרחובות, טפו עליכם! טפו עליכם! את הדברים של התורה שהוא עשה, יש ניקיון יותר מזה? לעתיד לבוא יכניסו אותם לבית שימוש נקי, יש בתי שימוש נקיים. איך אדם ירא שמים, מניח תפילין בבוקר, לא יודע איך לשאול אם ככה או ככה? בושה וחרפה!”

זה “איש קש“, וראה כאן.

וכמובן, ההכרזה הבלתי-נשכחת של הרב ש”ך לקראת הבחירות לרבנות מטעם בשנת תשע”ג:

“כתוב “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, אמרו חכמים ש”אין הכיסא שלם כל עוד יש עמלק”. מה זה כל עוד ואין הכיסא שלם, כ”ס זה כיפה סרוגה. שומעים? כל עוד ויש כיפה סרוגה אין הכיסא שלם. זה עמלק. מתי יהיה הכיסא שלם? כשאין כיפה סרוגה.”

והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה (כולל הרב עובדיה). גם הוא לא חזר בו, רק חזר על דבריו בשנת תשע”ה. (לא שאין בזה אולי קצת אמת, אך חובה לדייק, וגם טול קורה מבין עיניך, ואכ”מ.)