Hyehudi.org

Mishlei 25:9-10:

ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל. פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב.

Bei’ur Hagra idem 10:

פן יחסדך שומע כי כאשר תאמר על אותו צדיק איזה דבר רע יאחזו אותך לתועבה וחסד השומעים ודבתך לא תשוב. כלומר ודברך שאמרת לא תוכל להחזיר אותם ולהתיישב עצמך בפניהם וכן הענין בתורה אפי’ במה שאתה רואה שהדין עמך וחבירך מראה אותך אותו דבר באיזה ספר קדמון אל תגל סוד אחר כלומר לא תאמר עליו שגם הוא טעה אף שאתה יודע שהדין עמך א’ פן יחסדך שומע כי מחמת זה ואחזו אותך לתועבה וחסד שחסד הוא מלשון תועבה כמ”ש כי חסד הוא מפני שאתה עומד נגד קדמונים והב’ שדבתך לא תשוב מה שאתה תאמר שום דבר גנאי עליהם לא תוכל להחזיר אותם ולהשיב אליך ולכן ראה מתחילה שלא יצא מפיך שום דבר גנאי נגדם.

But one must go slower than usual, per the preceding אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך…

“The enemies of the Jewish people, in justification of their own conduct, have pointed out many times that, from the very beginning of its history, this people had found no sympathy among the nations. Instead, they say, Israel has met with nothing but hostility and hatred throughout the world. Israel’s enemies think this is sufficient reason for all future generations to cultivate and to transmit to their descendants the old hatred which the nations have long harbored against the Jews…it was not at the people of Israel, but at the ideals of Zion that this hatred had been aimed from the very beginning…the haters of the ideals represented by Zion became the enemies of the Jews.”

Rabbi Hirsch on Psalms, §ii, 392 (as copied from “Secular By Design”)

Bertrand Russel:

Mathematics may be defined as the subject in which we never know what we are talking about, nor whether what we are saying is true.

עדיות פרק ה’ ו’-ז’:

עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו, עקביא, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן, מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים, בשביל שררה חזר בו…

בשעת מיתתו אמר לבנו, בני, חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר. אמר לו, ולמה לא חזרת בך. אמר לו, אני שמעתי מפי המרבים, והם שמעו מפי המרבים. אני עמדתי בשמועתי, והם עמדו בשמועתן. אבל אתה שמעת מפי היחיד, ומפי המרבין. מוטב להניח דברי היחיד, ולאחוז בדברי המרבין. אמר לו, אבא, פקוד עלי לחבריך. אמר לו, איני מפקיד. אמר לו, שמא עולה מצאת בי. אמר לו, לאו. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.