Hyehudi.org

מתוך דברי הרב נתן מנמירוב בספרו חיי מוהר”ן סי’ תמ”ז:

…

עוד שמעתי מהאיש הנ”ל ששמע בשם רבנו הקדוש שספר משל לענין מה שצריכין לדבר עם אנשים ביראת שמים וזהו.

פעם אחת היה גביר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות. עשה העשיר הנ”ל פקדה ואמר, כל מי שצריך ללוות מעות יבוא אצלו והוא ילוהו, מסתמא היו על זה בעלנים [קופצים] הרבה, ובאו אצלו אנשים הרבה ולוו אצלו מעות. והגביר הנ”ל היה אצלו פנקס על כל הנ”ל.

פעם אחת לקח הפנקס בידו והתחיל לעין בו, וראה שהוציא הרבה מעות מאד על עסק ההלואות ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרע לו מה שלוה ממנו. מסתמא חרה לו על זה, והיה לו עגמת נפש.

בתוך הלווים הנ”ל היה איש אחד שלוה גם כן אצל הגביר, ואבד והפסיד המעות באיזה משא ומתן עד שלא היה לו ממה לפרע חובו והיו לו יסורים גדולים מזה. הינו שהאיש הנ”ל היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרע חובו. והתישב האיש הנ”ל בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם הגביר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר וכו’. ובא אצל הגביר והתחיל לספר לפניו לבו באשר שאיך שקבל אצלו מעות בהלואה והגיע זמן פרעון ואין לו ממה לשלם כי הפסיד המעות, ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה.

וענה הגביר ואמר לו מה אכפת לי המעות המגיע אצלך, כי מה נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חיב לי כשתסלק או להפך נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות. על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חיבים לי כל כך מעות, ולמה אין מסלקין לי. ואפלו אם לא יפרעו ויסלקו את הכל רק כל אחד יתן ויסלק מעט מחובו, גם כן יעלה אלפים פעמים כמו סך כל החוב והלואה שלך. והנמשל מובן ממילא והבן.

(אמר המעתיק שמעתי אחר כך שיש אומרים שזה המשל הוא מדברי הרב יצחק זכרונו לברכה חתן המגיד מטירהאוויצע)

קבלתי:

*בשבת פרשת “בהר-בחוקותי”, כ”ו באייר תשפ”ה, נציין “שבת לעידוד עבודה עברית”*. זו הזדמנות מעולה לעודד את המהפכה ולקדם אותה.

רבנים, דרשנים, מדריכי תנועות נוער, מורים והורים מוזמנים *לשוחח* השבת על הנושא, ולעודד צריכת תוצרת יהודית, עסקים עם אחים ואחיות, כי ננצח ביחד מתוך ערבות הדדית.

מומלץ *לכבד בעליה לתורה* השבת עובדים יהודים ומי שמעסיקים יהודים.

*פנו עכשיו לגבאים ולרכזי קהילה* ובקשו שיצטרפו למיזם.

*מיזם זה מוקדש לזכר קדושי שמחת תורה תשפ”ד ומלחמות ישראל.*

למידע נוסף על השבת (רעיונות לפעילויות, יוזמות נוספות, חומר עיוני בנושא, ועדכון על קהילות שבהן ידרשו בעד עבודה עברית בשבת זו), היכנסו לקישור:

https://padlet.com/urielfr/Jewish_labor

Myrtle Rising restates the obvious.

One small excerpt:

Even as the invasion took place, the then-Chief of Staff, Hertzi, refused to call for a reinforcement of forces mere hours before the barbaric Gazans invaded at 6:29 AM.

Israel’s internal security agency – AKA the Shin-Bet, the Shabak – witnessed everything happening in the late night/early morning hours – yet refused to notify anyone.

They didn’t even notify the security teams or the guard at the entrance of the surrounding kibbutzim to close their gates or arm themselves.

Quibbling aside, the high mucky-mucks “in charge” of the State are traitors, כפשוטו.

In a recent, well-written piece by Rabbi Moshe Malubitzki shlita in Kedushas Tzion (page 14), he argues that the legendary “Four Holy Cities” (Jerusalem, Chevron, Tzefas, and Teveria) were first designated as such in the 16th century, and this, solely due to their being the largest Jewish settlements in the Holy Land at the time.

As Rabbi Yehuda Shurpin writes: The expression was coined in the 16th century when “these cities banded together for charitable purposes under the leadership of Rabbi Moshe Alshich, together with Rabbi Yosef Caro, Rabbi Yitzchak Luria, and Rabbi David ibn Zimra (Radbaz)”.

Well, we are not bound by Ottoman-era royal garments, charity bookkeeping, or its shopworn phrases. Certainly, Jerusalem always bears  pride of place, and an Ir Miklat may be greater, as the Mishna says, etc. Kivrei Tzaddikim are wonderful (but found all throughout the land…). Any additional reasons to call, say, Chevron “holy” (in the same article by Rabbi Shurpin) must therefore be after-the-fact embellishments.

(I haven’t looked into this claim by Rabbi Malubitzki carefully, but it logically appears incontestable.)

Bottom line: wherever members of the Holy nation now dwell in Eretz Hakodesh, Baruch Hashem, we can say “עיר הקודש __ תובב”א”! 

Read the original Hebrew article here…

Finally experience it for yourself, this time for real.

You already know or guessed the benefits, but going it alone can be tough (hard to pronounce, the parsha division is very long), so the organizers came up with a brilliant new concept.

To inspire and create a sense of mutual obligation, you join a group of 87 Jews doing different pages, altogether completing the entire corpus monthly. Or you can do a daily Amud, finishing every two months. Complete your personal cycle of the whole Zohar every few years!

If you don’t own a set of Zohar, you can receive small booklets at cost price every month.

Don’t overthink this. It’s Zohar, so plain reading is fine, too (if not preferable). It can’t hurt, right?

For more details and registration, check out “Iskanshu” here (Hebrew or Yiddish). They even answer the phone: 033066666