Tosefta B.K. 7:3
שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חביות שמכורות לחנוני והמעול במדות והמשקר במשקלות והמערב הנורה בתלתן ואת החומץ בשמן אע”פ שאמרו אין השמן מקבל דלים לפיכך מושחין בו את המלכים ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב שנא’ ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל מי גדול גונב או נגנב הוי אומר נגנב שיודע שנגנב ושותק.
See what we wrote on “Jewish Auto-Idolatry”.
Tosefta continues:
וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין לפני הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה שנאמר כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע כביכול נגנב הוא להם תלמוד לומר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו’ א”ת שאין הכל גלוי לפניו והלא כבר נאמר (תהלים ע”ח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו אעפ”כ והוא רחום יכפר עון וגו’ ואומר כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דלקים ולב רע.
Be sure to mention this Chazal at the next mention of “Na’aseh Venishma“…
מתוך שיודעין בהקב”ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו.