רמב”ן: הלואי שחוץ לארץ תינוול בפני יושביה

חי’ הרמב”ן ב”ב כ”ד ב’:

ותיפוק לי’ דאין עושין לא שדה מגרש ולא מגרש שדה. לאו אדעולא מקשי אלא מתניתין נמי קשיא ליה והוה ליה למימר דאפילו אלף אמה ירחיק, אלא אורחא דתלמודא לומר ותיפוק לי’, כלומר אפילו אותן אמות שאמרה משנתנו שמרחיק משמע שלא היה לו להרחיק אלא משום נויי העיר ואמאי תיפוק לי’ דאפילו אלף אמה צריך להרחיק, ותמהני ולימא ליה התם בארץ ישראל אבל ערי ישראל שבחוצה לארץ עושין מגרש שדה והכא משום נויי העיר לא עבדינן, לפיכך אני אומר שכך פירושה, דמעיקרא קס”ד משום היזק הוא ואפילו בחוצה לארץ, וכיון שאמר עולא דמשום נויי העיר הוא פשיטא לי’ שאין תקנה זו אלא בא”י אבל בחוצה לארץ אין מן הדין שיעכב ולא תקנו בה כלום, הלואי שתינוול בפני יושביה, וכיון שכן תיפוק לי’ משום שאין עושין מגרש שדה, ואעולא מקשינן ולא אגופה דמתני’, וכן כתב רש”י ז”ל הטעם שאין זו תפארת ארץ ישראל ש”מ לא אמרו דבר זה אלא בארץ ישראל.

…