כלל גדול שהפסימי לגבי חוקים חדשים ידו על העליונה. אפי’ לגבי מסים או גזילת אדמות שיש כבר “חוקים” הם לא מרימים אצבע, אז מה יעזור “חוק” חדש.
כל המחשבה מעוררת גיחוך בשעה שרודפים כל הגנה-עצמית יהודית כמו הבריטים, ויושבים שש שעות תוך שמיעת וראיית כל הפוגרום ב”לייב” בשמיני עצרת.
ה”חוקים” שלהם בידיהם כחומר ביד היוצר, “אות מתה” בנוגע לגוי ואיום ממשי כשזה נוגע ליהודים, בשם ה”שוויון” (או רק ידברו על זה, שזה מספיק מזיק). אפי’ כשיהודי מזיק ממונו של גוי זה נקרא “טרור יהודי” (מילון: מחבלים), ורודפים וחוטפים ומענים ילדים יהודים וכו’ וכו’.
כשגוי הורג יהודי הרי זה גם כדי לקבל את הכסף שהמדינה כבר לקחה מהקרבן היהודי ונתנה לארגוני רצח-יהודים (בתורת שליחות לדבר עבירה). להרוג מחבלים זה לא חסכוני, ואין לדבר סוף כידוע. במקום “חוק” בלה בלה, שיפסיקו לתת נשק לגירסא החדשה של צבא האויב בעזה, שזה ג”כ נגד ה”חוק”!
למה לא לשנות קודם את הנוהל שאם מחבל פצוע קשה יותר מהקרבן היהודי אותו ניסה לרצוח והמשאבים מוגבלים (כיון שהם מושקעים ב”מלחמה” במחבלים, כמובן), יש לרפא את המחבל ימ”ש ורק אח”כ לטפל ביהודי?
וגם לנוהל הזה יש גבוי של דעת תורא…