Customarily, Jews say “Elokim” to avoid having to check if their hands are clean before saying the name of Hashem (er, I mean Elohim) himself. Not to go into if this is halachically best, etc. What I mean to address is those who, perhaps to lazily avoid thought, just speak and write “Elokim” in all cases.
This is a terrible idea, because it arouses strange theological questions where none existed, and even leads to distortions of Emuna by fools and knaves (Cursedians, Berland, Shabtai Tzvi, et al., yemach shemam).
“Elohim” can sometimes mean judge or angel, so using a “kuf [ק]” distorts the meaning altogether. It’s all very funny, when it’s a joke about a Ba’al Teshuva named Eliyahu introducing himself on a shidduch as “קליקקו” or the Am Ha’aretz saying in Korbanos “התודה וקל נזיר”, but what about these?!
בקרב אלקים ישפוט? No. How many rashuyos are there?!
Of course in the first parshiyot of Bereishis it says “Elohim” all the time, which is why we have Rashi.
אני אמרתי אלקים אתם?! Chas veshalom, Tehillim 82 means angels!
And so on…
Hashem doesn’t need the title of “Elohim” even in the very same passuk. As in Malachi: Does anyone steal from a human judge, היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה (Targum: הירגז גבר קדם דינא ארי אתון מרגזין קדמי)?
Problem is, if you say Moshe was “מחציו ולמעלה אלקים“, that’s blasphemy! It means angelic. See Sanhedrin 39a:
אמר ליה ההוא אמגושא לאמימר מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז אמר ליה אם כן היכי שביק ליה אהורמיז להורמיז לעבורי מיא בארעיה.
There is an infinite difference between God and “godly”. The first is, well, um… The other word means, extra-negated or humbled before God (to sublate, or Aufhebung). We wrote about this here, worth rereading.
Same in Megillah 18a: ואמר רבי אחא אמר רבי אלעזר מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל ויקרא לו יעקב מיבעי ליה אלא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אל אלהי ישראל. (Yes, עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב”ה, but it won’t be the actual case that they are deified then either, without going into all this.)
The Lubavitcher Rebbe said, to the contrary, one should follow the “custom” of saying “Elokim Acheirim” with a Kuf, and we know where they ended up. So, yes. Risk saying “Elohim” with unclean hands. That is the true, ancient custom (since saying Elokim, anyway), and it’s worth the price.
Somewhat related article: