“ואפשר שהשאיר את בגדו בידה בכוונה, כדי שתהיה מוכרחת להעליל עליו כדי שלא יחשדו אותה, שעי”ז הציל את עצמו שלא יבוא עוד לידי נסיון. שעד אותו יום חשב שיש בכוחו להתגבר על יצרו, וגם לא היה לו אפשרות להיפטר ממלאכתו שהיה עבד. אך אז שכמעט נכשל בעבירה וכמו שדרשו ‘ויבוא יוסף הביתה לעשות מלאכתו’, הכיר שאינו יכול לסמוך עוד על צדקותו.”
(מתוך גליון חודשי לעורר את הזהירות הנצרכת בהלכות יחוד, גליון 9 שבט תשפ”ב הערה 16)