Year: 2025

הסכמת וחרם הרבנים הגאונים בד”ץ עדה החרדית דפעה”ק ירושלם ת”ו לסה”ק ‘דרישת ציון’ מהרצ”ה קאלישר זצ”ל

בחתימת הגאונים הרב משה נחום וואללענשטיין, הרב צבי פסח במוהרי”ל פרנק והרב יונה ראם ראם מבירז זצוקללה”ה:

Download (PDF, 36KB)

פייגלין: זו לא מדינה אלא שטעטל עם חיל אויר

משה פייגלין בדף הפייסבוק:

כשזעקתי בתחילת המלחמה, שאני מפחד מהג’ראלד פורד – נושאת המטוסים האמריקנית – יותר מהחמאס, אנשים חשבו שיצאתי מדעתי.

עכשיו מתחיל האסימון ליפול והתמונה המתבהרת היא לא פחות ממזעזעת.

ראש ממשלת ישראל, מבקש להתקבל לפגישה בבסיס מפקדת הכוחות האמריקניים בקרית גת אך טרם נתקבל אישור (!!!)

זהו.

אבק העסקה המפתיעה שוקע ומטרתה האסטרטגית האמיתית – זו שמעבר לשחרורם המבורך של החטופים – מתחילה להתבהר.

הציבור בישראל קולט בהדרגה שמכרו את חירותו וריבונותו לגורמים זרים. ראש הממשלה נבהל, מודיע בישיבת הממשלה שריבונותנו לא נפגעה וכדי לחזק את אמירתו מבקש לסייר בבסיס האמריקאי, אך האמריקאים פשוט כבר לא סופרים אותו.

אל תתבלבלו! טראמפ לא התהפך! טראמפ עשה הכל כדי לתת לממשלת הימין מלא מלא, את כל הגיבוי בכדי לנצח במהירות ולהפוך את ישראל למעצמה אזורית שתיקח אחריות על האיזור כולו.

טראמפ אוהב “ווינרים” והוא רצה את ישראל כמעצמה שעימה ניתן יהיה לנהל את המזרח התיכון. הוא פתח את כל חסימות אספקת הנשק הוא הציע להגר את העזתים, הוא אמר במפורש:”ישראל קטנה מדי היא צריכה להתרחב!”, הוא אמר לנתניהו “לך תיקח שליש מסוריה”.

אבל לממשלת הימין ולהנהגה הצבאית היו ממש מן הרגע הראשון תוכניות אחרות לגמרי. לא מעצמה אזורית אלא בדיוק להיפך – קהילת סמך חמושה של ארה”ב ותו לא.

לדור שהצמיח את שכבת ההנהגה שצמחה כאן מאז שנות השבעים, לדור מלחמת יום כיפור, לא נותר דבר מהחזון הציוני המשיחי שהניע את בן גוריון להקים את המדינה כנגד כל היגיון צבאי ודמוגרפי.

בלי אנרגיות אמוניות, לא ניתן היה לקבל את לפיד ההנהגה מדור המייסדים ולהמשיך את מרוץ השליחים של תקומת ישראל. כל שנותר לדור ההוא הוא אדי הדלק של התנופה הציונית.

ממשלת רבין הראשונה (1974 עד 1977) הקימה עדיין בכהונתה הראשונה, במשך 3 שנים, 52 יישובים חדשים משני עברי הקו הירוק – פי שתים מכל שהוקם ב- 20 השנים האחרונות.

בתהליך איטי של ייאוש מחזון הריבונות, אובדן התודעה הלאומית היהודית ושיבה אל התודעה הקהילתית, מסר דור יום כיפור את מפתחות הריבונות לאמריקנים.

“חשבנו שהקמנו מדינה”, אמר בני פלד, מפקד חיל האוויר במחלמת יום כיפור, אך הקמנו רק ” ‘שטייטעל’ עם חיל אויר”. בנימין נתניהו הביא את התהליך הזה לידי מיצוי וזו היתה תוכנית האב שעמדה ברקע התנהלותו למן הרגע הראשון למלחמה.

כל שעניין אותו ב-7 באוקטובר, הוא איך לחזור למסגרת אוסלו, איך לחזור ל-6 באוקטובר ואיך לנצל את המשבר בכדי להעביר את האחריות הביטחונית לאמריקאים.

זו הדרך היחידה להסביר את שהתחולל כאן בכל השנתיים הארורות שעברנו.

את כל ההזדמנויות לחשוב כמעצמה אזורית ולא כקהילת סמך, לנצח ולשנות את כל המציאות במרחב הים תיכוני, דאגה ממשלת הימין למסמס. והיו לפחות 5 כאלה:

ב-7 באוקטובר ניתן היה לנצח בקלות ובמהירות על ידי מצור אפקטיבי, לא מים, לא סולר חשמל ואויר במנהרות – מי שרוצה לנשום ולשתות כוס מים שיצא עם חטוף. אך נתניהו בחר להכנס ל-3 שבועות של דיוני מיסמוס בשאלה מהי מטרת המלחמה…

מתקפת הביפרים הגאונית שעליה יש לשבח את נתניהו – שהוציאה אל הפועל חרף התנגדות הרמטכ”ל- הובילה לקריסת חיזבאללה. נתניהו נמנע מגביית מחיר טריטוריאלי.

הכפר כילה, מרחק 500 מ’ מהגבול, שממנו הוחרבה מטולה הוחרב כמו עזה. אך נתניהו הקפיד לשוב לגבול הבין לאומי במקום לקבוע את גבולה החדש של ישראל לפחות על הליטני.

עלייתו של טראמפ לשלטון פתחה את האפשרות לפתרון אמיתי בעזה – קרי הגירת כל תושביה, עד העזתי האחרון. השב”כ וצה”ל התנגדו ונתניהו הצטרף אליהם. קהילה לא דואגת לפתרונות שיחסכו מבניה את הפוגרום הבא, כל שהיא מבקשת הוא לפדות שבויים ואת חסות הפריץ… וחוץ מזה, הנהגת מערכת הביטחון – הרמטכ”ל זמיר, ראש השב”כ או ראש הממשלה, לא רצו להסתכן בכך שלא יוכלו לצאת לחופשה בחו”ל מבלי לחשוש שייעצרו על אדמה זרה.

והם בחרו בעוד ועוד סבבי לחימה חסרי תכלית שעלו בחייהם, או בפציעתם של מיטב בנינו האמיצים.

קריסת המדינה הסורית וקריאתו של טרמפ לנתניהו להשתלט על שליש ממנה, יכולה היתה ליצור מציאות גיאו-פוליטית אחרת לגמרי. איזור הגמוניאלי שבו הדרוזים והכורדים שולטים תחת פיקוח ישראלי והמוסלמים נדחקים החוצה.

וההזדמנות האחרונה שהוחמצה, היא המתקפה המופלאה באיראן שאילו רצינו, יכולה היתה לחסל בהפתעה גם את חמינאי וראשי משטרו, יכולה היתה ובקלות לחסל את יכולת הפקת ושינוע הנפט, יכולה היתה להפיל את החשמל ולהוביל לכאוס ורעב באיראן – כלומר יכולה היתה להביא להפלת המשטר האיראני.

במקום זאת בחרה ממשלת קהילת הסמך הישראלית למשוך בכל מחיר את האמריקנים אל האירוע, לתת לטרמפ את זר הניצחון, להותיר את שלטון האייתולות על כנו ולהפוך גם את מבצע “עם כלביא”, ללא יותר מאשר עוד סבב בזירה חדשה – איראן.

זו היתה האסטרטגיה לאורך כל המלחמה.

להפו את ישראל לקהילת סמך חמושה של ארה”ב.

ואולם במודע או שלא במודע, בחר נתניהו להתעלם מעובדה בסיסית אחת. בהתנהלות הגיאו פוליטית העולמית – מי שהביטחון בידיו, גם הריבונות בידיו…

מהר מאוד יסתבכו פה העניינים, ואנו מוצאים את עצמנו במשבר נורא.

מפתחות הביטחון שנמסרו לזרים כבר לא יהיו בידינו, והמוטיבציה של “ידידינו” לשמור עלינו, לא תהיה גדולה יותר מזו של הטייסים האמריקנים והבריטים שהקפידו מאוד שלא להפציץ את המסילות המובילות לאושוויץ.

ייתכן שלא היתה ברירה ובלי השלב הקשה הזה של ההתפקחות הכואבת מיכולתה של שיבת ציון להתפתח ללא מחוייבות לברית עם בורא עולם ולייעוד ההיסטורי של עם ישראל, לא יכולה גאולת ישראל להתקדם.

ואולם דבר אחד חייב להיות ברור לכולנו:

האתגר האמיתי אינו ממשלת ימין על מלא. האתגר האמיתי הוא מנהיגות יהודית על מלא – מנהיגות עם זהות על מלא מלא! הפתרון נעוץ ביצירת ברית לאומית-אמונית חזקה שתוכל להכתיב את הטון בממשלה הבאה ואולי אף להרכיב את הממשלה הבאה. ממשלה שתזכור שזו ארצנו ושישראל היא ביתו של העם היהודי. אסור שנאפשר למחדל הזה להמשיך להתקיים.

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים – ולא פרובינציה אמריקנית

אצבע בעין של בורא עולם

יום ראשון, ד’ מרחשון התשפ”ו
בוקה ומבולקה נשמעים במחזותינו, שוד ושבר בגבולנו. טראמפ התהפך עלינו! מה יהיה, כיצד נשרוד, איך נוכל להתקיים בלי תמיכה אמריקאית? צר לי לומר, אבל הקונספציה אינה נחלת השמאל בלבד, גם לימין הייתה קונספציה, קונספציית ההסתמכות על טראמפ ועל המפלגה הרפובליקנית, הקונספציה ולפיה הימין האמריקאי יציל אותנו, קונספציה שהייתה בנויה על משאלות-לב יותר מאשר על עובדות, וכעת היא מתנפצת אל סלע המציאות.
המשיח של הימין השוגה בקונספציה, דונלד טראמפ, משנה את הטרמינולוגיה, אומר בגלוי שהוא רואה בנו פרובינציה המשועבדת לגחמותיו, וכאשר הוא מדבר על ‘הגדה המערבית’ ועל כך ש’לא יאפשר’ לישראל להחיל ריבונות על נחלת אבותינו, אין בממשלה מי שיעמיד אותו על כך, שהארץ הזאת הובטחה לאבותינו כשלושת אלפים שנה לפני שקולומבוס גילה את אמריקה. הוא שולח את סגנו לנזוף בנו ולומר ש’נעלב’ מההחלטה, ואנו אף מדווחים, כי לשכת ראש הממשלה שלחה מסר לבצלאל סמוטריץ’, ולפיו אל לו לתקוע ‘אצבע בעין’ של סגן הנשיא, כאשר הכוונה, כמובן, שלא להרגיז את הבוס הגדול, שעושה עסקאות עם קטאר וסעודיה, ואנחנו נדרשים לשלם את המחיר.
רבים מקרב הציבור האמוני מתרעמים על טראמפ, רבים מאוכזבים, רבים נבוכים. אז כדאי לעשות קצת סדר בענין, ולהעמיד דברים על דיוקם.
אין  מה להתאכזב מדונלד טראמפ. טראמפ הוא איש עסקים במהותו, הוא אוהב כסף – ליתר דיוק הרבה כסף, הוא אוהב כח, והוא אוהב כבוד. את כל אלו הוא מקבל מקטאר ומסעודיה, ואת זה הוא מעריך. קטאר עומדת מאחורי הטבח בשביעי באוקטובר? אפשר להתעלם מזה. סעודיה היא מדינה רודנית ויצאנית של טרור ושנאה? אין זה מעניינו של טראמפ. גם מהפיגועים של חמאס הוא מתעלם, וטוען ש’לדעתו’ אלו פלגים סוררים. מנין לו? כי כך נח לו לחשוב. מה שהוא רואה כעת למול עיניו זה פוטנציאל לעסקה כוללת במזרח התיכון, וישראל תשלם את מלוא המחיר שהיא צריכה מבחינתו.
מדוע? איך קרה, שבהתחלה דיבר על הגירה של תושבי עזה ועל גהנם שיפתח עליה, וכעת הוא משתמש במונחים הלקוחים מהלקסיקון של ג’ו ביידן? התשובה פשוטה, אך עצובה. טראמפ גילה, שבניגוד לסעודים ולקטארים, אשר מתיחסים ל’פלשתין’ כאל ארצם, אף שאין להם כל קשר למקום, ישראל התחמקה בעקביות – גם אחר הטבח הנורא – מלהגדיר את עזה כארצנו, כפי שהיא מתחמקת במשך עשרות שנים מלהכריז על יהודה ושומרון כארצנו הבלעדית. זו לא שאלה שלנו מול ארה”ב או מדינות ערב, זו שאלה שלנו מול עצמנו! האם שבנו לנחלת אבותינו כהבטחת הנביאים על-מנת לרשת אותה, או שמא נזרקנו מאירופה בעל כרחנו ואנחנו רק מחפשים מקלט בטוח בלית בררה אחרת? האם אנחנו עמו הנבחר של ה’ או עם ככל העמים? האם באנו להקים מדינה יהודית או מדינה מערבית גויית דוברת עברית?
כאשר נענה תשובה ברורה על השאלות הללו, נוכל גם לעמוד בגאון לפני טראמפ ולפני עולם ומלואו, ולהכריז שאיננו זקוקים כלל לתמיכתם, אלא ההפך הוא הנכון – גורלה של ארה”ב תלוי במידת תמיכתה בישראל. כך נקרא בשבת הקרובה בפרשה – “ואברכיך מברכיך ומקללך אאר”. כך נוכל להשיב לג’יי די ואנס, שאנחנו מאד נעלבים מהאטימות שלו כלפי הבטחת ה’ לאבות, ושכאשר נדון על כיבוש אמריקה מידי האינדיאנים, נשתדל להתחשב ברגשות שלו. אצבע בעין של הממשל האמריקאי? מוטב להזכיר לו את דברי רבותינו במכילתא דרבי ישמעאל , שם מדובר על מי שמכניס אצבע בעין של בורא עולם. וז”ל המכילתא (פרשת בשלח מסכתא דשירה פרשה ו)
“‘וברוב גאונך תהרוס קמיך’ – הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך, ומי הם שקמו נגדך? הם שקמו נגד בניך. תהרוס קמיך – ‘תהרוס קמינו’ אין כתיב כאן אלא ‘תהרוס קמיך’, מגיד הכתוב שכל מי שקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד הקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר – “אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד” (תהלים עד כג). “כי הנה אויביך ה’ (תהלים צב י)”, “כי הנה אויביך יהמיון” (תהלים פג ג) – מפני מה? “על עמך יערימו סוד” (שם ד). “הלא משנאיך ה’ אשנא ובתקוממיך אתקוטט” (תהלים קלט כא) – מפני מה? תכלית שנאה שנאתים. וכן הוא אומר “כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו” (זכריה ב יב) – ר’ יהודה אומר ‘בבבת עין’ אינו אומר כן, אלא ‘בבבת עינו’ כתיב, כביכול כלפי מעלה, אלא שכנה הכתוב”.
טראמפ התהפך עלינו? צר לי לומר, אבל טראמפ נשאר אותו טראמפ. אנחנו התהפכנו על עצמנו, כאשר גם אחר הטבח הנורא, לא היה לנו האומץ להכריז, כי מטרת המלחמה היא כיבוש, הורשה והתישבות יהודית – בעזה, ביהודה ושומרון ובכל הארץ כולה. כשהקבינט הגדיר את מטרות המלחמה כהחזרת החטופים ומיטוט החמאס, במקום להגדיר את המטרה כהכרעת האויב הערבי וסילוקו מארצנו, ולכל הפחות מעזה בשלב הראשון – הכרזנו קבל עם ועולם, כי לסטים אנחנו, כי אנחנו כובשים בארץ לא לנו. גם עכשיו, טראמפ, ואנס, רוביו וכל צמרת הממשל האמריקאי יודעים היטב מה קורה כאן. הם לא תמימים, והם מבינים היטב, כי הצעת החוק של ח”כ אבי מעוז אינה מבטאת את הרוח של ממשלת ישראל. ממילא, אפשר ללחוץ על ישראל כדי לרצות את קטאר וסעודיה, כי בקרב המדינות תומכות הטרור הללו אין בלבול, כי להם ברור שהארץ שייכת למוסלמים.
ה’ שלח לנו את טראמפ במקום ביידן, כי בתור איש עסקים, הוא היה יכול לעשות את חשבון הכדאיות ולהבין, כי ישראל היא המעצמה הגדולה במזרח התיכון, ושכדאי לו להסתנכרן עם האינטרסים שלנו. אבל אחרי שראה שאנחנו בעצמנו רוצים רק שקט זמני, ושגם אחר השואה שניסו לבצע בנו, אנחנו לא מוכנים להכריז שזו ארצנו וששבנו אליה כחזון הנביאים – החליט כמו כל איש עסקים, שאם אנחנו הצד הגמיש, אז אפשר לכופף אותנו עד הסוף. לא טראמפ התהפך עלינו, אנחנו התהפכנו על עצמנו כשסרבנו לקבל עול מלכות שמים ולקיים את חלקנו בברית עם בורא עולם.
שוב אנו למדים, כי בעל הברית האמיתי שלנו הוא אבינו מלכנו, רוענו וגואלנו, ואין עוד מלבדו. כמה דם צריך עוד להשפך, כמה סבל צריך עוד לסבול, עד שנפנים זאת אחת ולתמיד? טראמפ לא יושיענו, כי בה’ נבוס צרינו. בורא עולם כבר נתן לנו כל מה שבקשנו ממנו והרבה יותר, צריך רק לממש את המתנה האדירה ולזכות לגאולה השלמה במהרה בימינו!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או