הרוצח מטעם חסידות סקווירא: המחנך חיים ולדר מזהיר בחריפות מפני האדרת דמותו של הרשע חיים ולדר

ריקודי השמחה בחסידות סקווירא על שחרור שאול שפיצר שהצית בית של “מורד”, עוררו זעזוע אצל המחנך והסופר הרב חיים ולדר • “אם אנחנו לא נגנה – זה עלול להגיע לכולנו”, הוא מזהיר (חרדי)

ישראל כהן | ט”ז בחשוון תשעו 18:12 29.10.15

החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי ברוקלנד שבניו יורק לשחרר את הבחור שאול שפיצר, בן לחסידות סקווירא, ממאסרו לאחר שריצה עונש מאסר של 4 שנים בגין עבירת תקיפה מדרגה ראשונה זאת באשמה שהצית ופצע קשה את החסיד אהרון רוטנברג תושב העיירה מאחר ונחשב היה ל”מורד” באדמור גרמה לצהלות שמחה ולריקודים סוערים במרכז החסידות בארה”ב.

האברכים והבחורים, חבריו של שפיצר, רקדו במשך שעות ארוכות במעגלים שירים כגון דידן נצח, וחסדי ה’ כי לא תמנו ואף שתו “לחיים” לרגל השמחה.

האווירה השמחה בעקבות השחרור גרמה לתגובות מעט זועמות ברשתות החברתיות. “כיצד ניתן לחגוג ולרקוד בעקבות שחרורו של אסיר שביקש לפצוע אדם יהודי ואולי חלילה אף יותר מכך”, תהו רבים. היו שהסבירו זאת בדאגה ואכפתיות לשלומו של הבחור בן החסידות מה שמלמד דווקא על הלכידות הפנימית ועל האחדות. אחרים הבהירו כי הבחור הגן על כבודו של הרבי ועל כבודה של החסידות ולכן מגיע לו הכבוד הראוי.

את הסופר והמחנך הרב חיים ולדר הדבר הרתיח והרגיז במיוחד. בשיחה עם “כיכר השבת” הוא נשמע זועם במיוחד וקובל על הדוגמא האנטי חינוכית שבכל ההילולא סביב שפיצר.

“הם רקדו בטירוף לכבודו. הוא הגיבור שלהם. הוא הפך לאישיות נערצת”, אומר ולדר ומוסיף, “ילדים ונערים ירצו להיות כמותו. מבין אלפי אנשים הוא האחד. הוא האמיץ. הוא הנערץ. הוא הצית בית על יושביו והצליח להעלות באש את אבי המשפחה. בנס לא אירע אסון בקנה מידה עולמי. הוא היה צריך להיות מוקע, מבוייש סמל הרוע”.

לדברי הסופר ולדר, “לאחר ריצוי עונשו הם יכלו לנסות לשקם אותו בשקט בצנעה כיאה למישהו שהטיל עליהם כתם ובייש אותם כל כך. אבל לא. מסתבר שהם ראו בו מלכתחילה גיבור. נפל דבר בישראל!”

ולדר מציין כי בפעם הראשונה בהיסטוריה, מביעה קבוצה יהודית, חרדית, תמיכה באדם שניסה לשרוף משפחה שלמה. “הם עשו ‘קידוש’. הם עשו לו כבוד. הם רקדו ושרו. ומה שרו? ‘וקרני רשעים אגדע’. כלומר: אתה שרפת? כולנו שרפנו. כולנו תומכים במעשה שלך. ואיש לא גינה אותו, ואיש לא גינה את הרוקדים לכבודו, ומעתה ידע כל ילד ונער בחסידות הדרך לתהילה לכבוד ולגאווה פשוטה: שרוף, הרוג, הכה, פגע. אתה תזכה לתהילת נצח. ירקדו לכבודך ואלפים יסגדו לך”.

“הציבור החרדי הוא הציבור הכי עדין והפחות אלים בעולם כולו. (גם אם החילוניים מציגים אותו אלים כפי שהגויים מציגים את היהודים)”, אומר הרב ולדר, “האלימות היחידה וגם היא בשוליים היא שריפת פחים, זריקת גביע לבן, ומקרים בודדים של מכות שהובילו לפציעה. אלה הם מקרים יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל. נבחן את אותם מקרים ונגלה שהם מעולם לא זכו לתמיכה ציבורית. ייתכן שבסתר הלב היו שתמכו ואף התענגו על הפעלת האלימות כלפי היריב אך הם התביישו בזה ובוודאי שלא הפגינו שמחתם ברבים”.

“להפגין שמחה על מעשה אלימות זה להתיר את האלימות. זה לעודד אותה. לא ציפיתי מאנשי הקבוצה לגנות את השורף. לצערי קבוצות מתקשות לגנות גורמים אלימים מתוכן מכמה סיבות. האחת מחשש (די מוצדק) שהגורמים האלימים יפגעו במגנים. וחששות נוספים (בלתי מוצדקים) לפגוע בלכידות הקבוצה ושהציבור מסביב יראה בגינוי הודאה בכישלון של דרך”, מסביר הרב ולדר, “בזה, בואו נודה, כולנו נופלים לפעמים. אנו יודעים לגנות את האלימות שבאה מקרב ציבור אחר ולא כזו הבאה מתוכנו”.

“אבל לרקוד? להפגין שמחה ברבים? להפוך רוצח פוטנציאלי לגיבור? זה עוד לא קרה”, הוא ומסיף בזעזוע, “הריקוד הזה עלול לעלות לחסידות בנערים רבים שירצו לקבל את הכבוד שקיבל הבחור השורף. ואם אנחנו לא נגנה זאת זה עלול להגיע לכולנו”.

הכתבה הוסרה, ושוחזרה מכאן.

מחאה גדולה נגד מצדיקי הרשע ח”ו, הרב גרשון אדלשטיין וחבריו

דעת תורה מראש הישיבה: “כלי תקשורת ועיתונים אינם המקום לכך”

הגרי”ג אדלשטיין מתייחס לנעשה בציבור החרדי ומורה כי יש איסור לפרסם דברים של הלבנת פנים: “הדבר גורם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה”

משה ויסברג, כ”ז טבת תשפ”ב 31/12/2021 08:04

האירועים המצערים בשבוע האחרון בציבור החרדי, הביאו את ראש הישיבה, הגאון רבי גרשון אדלשטיין, נשיא מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’, למסור דברים לציבור, בעקבות הבלבול השורר.

גם אנחנו כאן באתר ‘בחדרי חרדים’, האתר החרדי הגדול ביותר, נהגנו כפי שהורו לנו רבנים, עמם אנחנו מתייעצים בכל דבר ועניין, הבוקר (שישי) מתפרסמים דבריו של ראש הישיבה בעיתון ‘יתד נאמן’, תחת הכותרת “והודעת להם את הדרך”. ראש הישיבה ביקש לפרסם את הדברים על ידי אחד המחנכים שכתב אותם בשמו.

בדבריו אמר ראש הישיבה: “איתא בגמ’ אמר דוד לפני הקב”ה וכו’, אמרתי להם: “הבא וכו’ מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא. אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא”, וכאשר באים לדון בכגון דא, חובה על כל אחד שישים מול עיניו כי חיי עוה”ב שלו תלויים בזה”.

ועל כן צריך לדעת כי:

א. אנשים שחטאו נגדם או נגד הקרובים להם, צריכים לפנות לגורמים האמונים על כך, הן כאשר הדבר יועיל רק למקרה שלהם, וק”ו כשלדעתם זה ימנע מלהזיק לאחרים, וכן צריך לנהוג כל היודע עדויות בדבר, וכמובן שאין בזה משום לה”ר. אך הדברים חייבים להיות מטופלים בצנעה, וכמ”ש ואת צנועים חכמה’ ורק ע”י אלו הממונים לכך ומומחים בעניין, ולאחר שאילת רב המומחה בדבר.

ב. כלי תקשורת אינם המקום לכך, ועיתונים ועיתונאים, שכל מציאותם לפרסם בחוצות, עוברים באיסור חמור של הלבנת פנים ועליהם לחוש לחורבן החיים, שפיכות דמים ורציחה של האנשים שמפרסמים עליהם, שגם זה אסור בתכלית. ומאחר ובכל מקרה הדבר גורם גם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה.

ג. וכל מי שעוסקים בדבר ואינם מן הניזוקים או קרוביהם או הממונים לכך, אינם מועילים לניזוקים כלל. וכל האנשים מבחוץ, שעסוקים רק בהפצות בתקשורת ומרבים להרחיב בכיעור ובדומה לו הם אינם באים לתקן, אלא לקלקל. וחלילה לבני אברהם יצחק ויעקב, ללכת בדרכי הרשעים בצורת “נקמה” ולשה”ר בראש כל חוצות, וח”ו דלא ליעביד איניש דינא לנפשיה, וזהו היפך התוה”ק ובכלל שופכי דמים.

ד. דברים אלו נכונים לכל צורה ואופן של עיסוק ופרסום באמצעי תקשורת לרבים, ובמיוחד בדור התקשורת המהירה של ימינו וה’אתרים’ וחדשות האינטרנט על מגרעותיהם האיומות. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בוודאי ב’עיתון חרדי’, שמאז ומתמיד אחריותו היא גם בדברים שאינו מסקר ומדווח, פעמים שאתה מתעלם’, והדבר מסור לגדולי התורה.

ה. כל ירא יעשה בדעת ויחנך בביתו וישריש את עניין שכר ועונש, ואת מאמרם ז”ל “ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שבעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון”, ובכלל דבריהם ז”ל, שיחנך ויבאר כי ח”ו שיעלה על דעת אדם שיש מקום והצדקה למעשה של מאבד עצמו לדעת רח”ל, שעניינו חמור מאד כמבואר בדברי חז”ל ובפוסקים.

צילום המקור:

והנה מחאה ציבורית על הנזק הרב בדברים האכזריים והמרושעים הנ”ל (מאת הרב יעקב דוד סטפנסקי):

Download (PDF, 7.05MB)

סינון הסמארטפון: תגובה מנומקת ומבוססת להתנגדויות

כל הסיבות למה אין לי הגנה על הסמארטפון

איך מסבירים את הפער העצום בין האחוז הגבוה של משתמשים בטלפונים חכמים בתוך הציבור הדתי לבין האחוז הזעום של אלו שנעזרים באפליקציה של הגנה וסינון של תכנים פסולים? קבלו את רשימת התירוצים המליאה

(מקור)
כי זה הורס את הפלאפון – עשרות אלפי אנשים, כולל כמה שאתה בטח מכיר, משתמשים באפליקציית ההגנה ונהנים מיכולותיה והמכשיר שלהם ממשיך לתפקד נהדר. אם יש הבדל בינה לבין יישומים אחרים זה רק בכך שרוב האפליקציות הן בונוס שימושי ונחמד שאפשר איתו ואפשר בלעדיו, אך סינון תכנים פסולים הוא עניין קריטי שאסור לוותר עליו.

* כי זה יזלול לי את הסוללה – כל אפליקציה צורכת סוללה. צריכת הסוללה של תוכנת הסינון זניחה לגמרי לעומת רוב היישומים האחרים שאנו רגילים להשתמש בהם.

* כי זה יפריע לי לגלוש בחופשיות ובמהירות ויחסום גם אתרים טובים – טכנולוגיית הסינון השתכללה והשתדרגה והגיעה לרמה מאוד גבוהה מאוד של דיוק. נכון, היא עדיין לא מושלמת. מה שתוכל לעשות הוא: א. לבחור בעצמך את רמת הסינון המתאימה לך. ב. אם היתה טעות באיבחון של אתר מסוים – תוכל לפנות למחלקת התמיכה והם יפתחו את הגלישה בו. אבל מעבר לכך גם אם אכן תשלם מחיר מסויים של חוסר נוחות או האטה, – שווה לשלם את המחיר הזה למען מטרה כל כך חשובה כמו אינטרנט נקי. גם לרחוץ ידיים מלוכלכות לפני הארוחה מאט את הגישה שלנו אל האוכל, ובכל זאת מי שבריאותו חשובה לו לא יחלום לוותר על השקעת השניות הללו כדי שלא ייכנס לתוכו משהו מזיק.

* כי זה עולה כסף – זה נכון. ממש כמו שגם האייפון החדש עלה 3000 ₪ וחבילת הגלישה שלו לא ניתנה במתנה. ובאופן הכי הגיוני גם ‘חגורת הבטיחות’ של הגלישה עולה כסף… ממש כמו כל מוצר איכותי ומשוכלל שהשקיעו מיליונים כדי לפתח אותו. אומנם מי שיתעקש על אפליקציות סינון חינמיות – ימצא, אבל הן חלשות ביותר ומספקות הגנה חלקית: לא כולל Wifi, אתרים מאובטחים (יוטיוב, למשל), אפליקציות ועוד.

* כי לא היה לי זמן לעשות את זה – כלל גדול בחיים אומר: למה שחשוב מוצאים זמן. אדם שהחליק במדריגות ושבר יד – ידחה מיידית את כל הפגישות והעיסוקים וירוץ לטפל בעצמו. צריך להיות לא נורמאלי כדי להגיד “בעוד חודש בדיוק יש לי יום חופש. אטפל בזה אז…”.  להגיד “לא היה לי זמן להתקין הגנה” זה בערך כמו לומר “אקדיש זמן להתעטף במעיל כדי שהגוף שלי לא יתרטב ביום גשום, אבל לא מזיז לי שהנפש שלי תשחה בביוב”. זה נשמע לך הגיוני?!  אגב,  להתקין אפליקציית הגנה לא לוקח יותר מאשר כמה דקות.

* כי זה אחריות של ההורים שלי – בואו נהיה אמיתיים– ההורים שלנו אנשים מקסימים ומדהימים. אבל בקטע הזה הרבה מהם קצת ‘מעופפים’. הם עסוקים, אדישים, נבוכים, לא קלטו מה בדיוק הולך כאן… אתה, לעומת זאת, כבר יודע. אנחנו בסוג של מלחמה על הנפש שלנו ועל הנקיות שלה. אתה כבר לא ילד. אלו החיים שלך וזה העתיד שלך. אם אתה לא תיקח עליהם אחריות ותעשה את מה שצריך – אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילך.

* כי אני מאמין בחינוך להתמודדות ולא בבריחה ממנה – אתה צודק לגמרי. אלא שככה בדיוק מתמודדים! בחוכמה, בחשיבה קדימה ו”בתחבולות תעשה לך מלחמה”. כל מי שכבר התקין את ההגנה יודע שהיא לא מעלימה את הצורך בהתמודדות. היא רק הופכת אותה לשפויה יותר.

כי בכל מקרה החסימות האלו לא שוות שום דבר ומי שרוצה ימצא את הדרך לעקוף אותן – אפליקציית ההגנה פותחה במשך שנים על ידי טובי המומחים, והיא הולכת ומשתכללת כל הזמן. האם זה אומר שהיא מושלמת ונותנת הגנה הרמטית? ברור שלא. אך מי שיתעקש בחיים על לא פחות מ-100% יימצא את עצמו בסוף בלי כלום. מה שבטוח זה שהיא עוזרת מאוד מהיתקלות לא מכוונת בתכנים פסולים ברשת, ומאפשרת גלישה חופשית מבלי לראות את מה שאתה ממילא לא רוצה לראות.

* כי אני לא צריך את זה. האתרים האלו לא מעניינים אותי בכלל – גם לנהג הכי טוב בעולם אסור לוותר על חגורת בטיחות, וגם המשפחה הכי אחראית בעולם לא תגור בקומה 17 בלי סורגים על החלונות. אתה יכול לנהוג פרפקט ולגלות פתאום שהנהג שנוסע בכיוון הנגדי נרדם על ההגה ומתחיל לגלוש לכיוונך, ושמספיק רגע אחד של חוסר עירנות כדי שיקרו התרסקויות שאחר כך קשה לתקן. כביש האינטרנט מסוכן אפילו יותר. הוא מוצף בתכנים בעיתיים וזו הסיבה ש-94% מבני הנוער דיווחו שנתקלו בו בלי כוונה בתכנים פסולים. אם אין הגנה – גם מי שלא יחפש את זה – בוודאות יימצא. מעבר לזה חז”ל היו מאוד נחרצים כשקבעו “אין אפוטרופוס לעריות”. אין אדם בעולם שיכול לומר בוודאות “לי זה לא יקרה”.

כי לא נעים לי מהחבר’ה – סליחה, אבל אתה לא מעודכן. המון חבר’ה צעירים בדיוק כמוך מצטרפים בכל שבוע ומתקינים. גם אם נדמה לך שבסביבה שלך זה פחות מצוי, אדרבה, קח אחריות ותהיה מוביל ודוגמא לאחרים!

כי אני בת, ודווקא בנים הם אלו שנופלים בדברים כאלו… – מחקרים עדכניים מגלים שגם בנות הן בני אדם! גם להן יש יצרים ורגעים של חולשה, וגם הן עלולות להיחשף עם או בלי כוונה לדברים בעיתיים. המספרים המדוייקים מדברים על 33% מהבנות הדתיות שנחשפות לאתרים לא ראויים (כפול מאשר אחוז הבנות החילוניות!).

כי אין לי מושג איך עושים את זה – זה פשוט להפליא. נכנסים לאתר של רימון או נטספארק, מורידים את האפליקצייה ומתקינים. צריך בשביל זה שני דברים: פרטי אשראי לתשלום, ומישהו אחר שיוכל לדעת את הסיסמא (ולא אתה) כדי שההגנה תהיה אפקטיבית וללא אפשרות של הסרת האפליקציה.

בשורה התחתונה, גלישה באינטרנט היא דבר מדהים ושימושי לחיים, ובלבד שנדאג לנקות ממנו את הזוהמה ולשמור על רמה איכותית וגבוהה של תכנים. לכו על זה.

מאתר מילה טובה, כאן.