משה פייגלין מדבר עם החרדים
יהודה גרובייס מארח את משה פייגלין יו”ר מפלגת זהות בשידור חי
הצטרפו אלינו לעוד שידורים: http://goo.gl/9UCFTW
הצטרפו אלינו לעוד שידורים: http://goo.gl/9UCFTW
Cofix, the Israeli coffee franchise, will now raise their prices.
See what I wrote about this kind of event way back here.
It’s important to talk about how this happens. One reason is the higher coerced hourly wage. Those beards who pretend to be loyal to Judaism supported the minimum wage increase – when it should be canceled entirely. (In fact, not one clown in the ugly square building was opposed on principle. The “law” worsening Jewish unemployment passed virtually unanimously.)
Tell me this: Where do we find this Marxist law anywhere in Shas (the book, not the party)?
And, as always, we are not blaming the puppets but the puppet-masters!
גליון שאלות הלכתיות המתחדשות מדי שבוע בבדיקת העירובים השכונתיים
בקשה מיוחדת מקוראי הגליונות בארץ ובחו”ל, כל מי שיכול לסייע בכל תרומה שהיא להצלחת המערכת לארגן מקומות כשרים למשפחות אברכים, נא לפנות אילינו בהקדם, ההוצאות לאחרונה גדלו מאוד, בעקבות הרחבת הפעילות. תזכו למצוות.
התרומה בעמדות “נדרים פלוס” או ב”קהילות”, או בטל’ 24 שעות ביממה 073-2757-008
Reprinted with permission.
When Jews truly obey Hashem, their agricultural output is super-abundant. One illustrative anecdote – among many, sounds familiar:
Translation:
Said Rabbi Shimon ben Chalafta, there was a cabbage stalk in our field which I would ascend and descend as one goes up and down a ladder.
There’s more where that came from: Yalkut Shimoni Devarim 32:944.
Copying:
חמאת בקר וחלב צאן זה היה בימי שלמה שנאמר עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן, עם חלב כרים ואילים זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק. עם חלב כליות חטה זה היה בימי שלמה שנאמר ויהי לחם שלמה ליום אחד. ודם ענב תשתה חמר זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר השותים במזרקי יין. חמאת בקר וחלב צאן אלו הפיקטין והגמונין שלהן. עם חלב כרים אלו כלירקין שלהן. ואילים אלו בני פוקרין שלהן. בני בשן אלו קונטרינין שמכישין מבין שיניהן. ועתודים אלו סנקתדרין שלהן. עם חלב כליות חטה אלו מטרוניות שלהן. ודם ענב תשתה חמר אלו ישראל שלמחר יורשין נכסיהן וערבין להן כיין. ד”א כליות חטה עתידה כל חטה וחטה להיות כשתי כליות של שור גדול משקל ארבע עשרה ליטרא בצפורי, ואל תתמה בדבר, הסתכל בראשי לפתות, מעשה ושקלו ראש של לפת שלשים ליטרין בצפורי, ומעשה שקינן שועל בראש הלפת, ומעשה בשיחין בקלח של חרדל שהיו בו שלש (כורין) [בדים] ונפשח אחד מהן וסיככו בו סוכת יוצרים וחבטוהו ומצאו בו תשע קבין חרדל. אמר ר”ש בן חלפתא מעשה בקלח של כרוב שהיה בתוך שדנו והייתי עולה ויורד בו כעולה ויורד בסולם. דבר אחר ודם ענב תשתה חמר שלא תהיו יגעים לא לדרוך ולא לבצור אלא אתה מביא בעגלה וזוקפה בזוית ומסתפק והולך כשותה (והולך) מן הפטום. דבר אחר ודם ענב תשתה חמר לא כעולם הזה העולם הבא, בעולם הזה יש צער לבצור ולדרוך, אבל לעולם הבא כל אחד ואחד יוצא לשדה ומביא ענבה אחת בקרון או בספינה ומניחה בקרן זוית ומסתפק ממנה כמפטום גדול ועציו מסיקין תחת התבשיל, ודם ענב תשתה חמר אין לך כל ענבה וענבה שאינה עושה שלשים גרבי יין שנאמר חמר אל תקרי חמר אלא חומר.
The push, not for repeal, but for yet more “laws” stems from the utopian delusion humans can change things for the better without paying the full, steep price (or greedily passing on the cost of my welfare to another).