How narrow his vision, how cribbed and confined!
How prejudiced all of his views!
How hard is the shell of his bigoted mind!
How difficult he to excuse!
His face should be slapped and his head should be banged;
A person like that ought to die!
I want to be fair, but a man should be hanged
Who’s any less liberal than I.
I recommend Moshe Feiglin’s article on Manhigut Yehudit (from the Jerusalem Post), Time to Win the War.
Reminds me of my own post, titled: Let’s Make a Deal; You Get the Wall We Get the Mount!
Jerusalem was hastily proclaimed the city of all religions. It is not the capital of Judaism, which respects the individual worship of others. It is not the capital of Judaism as the Vatican is the capital of Christianity and Mecca the capital of Islam. Jerusalem is everybody’s city. In other words, it is not really ours.
While the vows of loyalty to Jerusalem are earnestly pronounced inside Israel, the deep Zionist undercurrent, which fears the baggage of Jewish identity and the horizon of purpose and destiny that Jerusalem heralds, always employs the “goyim” to remove our chestnuts from the fire. “It is not that we prefer only west Jerusalem, we truly want the heart of the city, it’s just that the Jordanian Legion defeated us in 1948. Or it is the European antisemites who will not recognize Israel’s post 1967 borders.”
לרפואת אברהם יצחק בן רחל לאה לע”נ מרת לאה בת חייקא ז”ל
הקדמה
פעם אחת יהודי יקר ניגש לרב האחראי על הכשרות באחת המשחטות בארץ, והתחיל לשואלו: ‘כבוד הרב שמעתי שיש מחלוקת בנושא מסוים בכשרות העופות’. עצר אותו הרב ושאלו: ‘לאיזה נושא אתה מתכוון? אני מכיר בערך כמאתיים מחלוקות והנהגות שונות בנושא כשרות העופות במשחטות בארץ’.
אנו ב’כושרות’, נשאלים כל יום שאלות רבות ומגוונות בעניין כשרות העופות. ניכר מתוכנן ומסגנונן של השאלות שהן נובעות מרצון גדול להקפיד קלה כבחמורה, מצד אחד, ומחוסר ידע ובלבול מושגים, מצד שני. ובאמת, כפי שאמר אותו רב, יש מחלוקות רבות בין הפוסקים של מערכות הכשרות השונות, כיצד צריך לנהוג כדי שיהיה ניתן לכתוב על האריזה: ‘כשר’, ‘כשר למהדרין’, או ‘חלק’.
מטרתנו היא להביא בפני הציבור כעשרה נושאים שונים השייכים לכשרות העופות, דבר דבור על אופניו. נביא את מקור ההלכה, הסבר מעשי כיצד היא מיושמת בשטח, והדעות וההנהגות השונות שעל פיהן נקבעו נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות, וגם של הבדצ”ים השונים.
חשוב לציין שבנוהלי הכשרות של הרבנות הראשית ישנן שלוש רמות של כשרות: ‘כשר’, ‘כשר למהדרין’, ו’חלק’. למרות זאת, על כל העופות בהכשר הרבנות תמיד מצוין: ‘כשר למהדרין’. כמו כן בכשרות הבדצ”ים כתוב תמיד ‘חלק’, אף שישנם הבדלים בין הבד”צים השונים. נשתדל לסקור גם הבדלים אלו. חשוב מאוד לדעת שבדברי חז”ל, המושג ‘מהדרין’ אינו נאמר בנוגע לאוכל. הוא נאמר בנוגע לנרות חנוכה או לארבעת המינים של חג הסוכות. ‘מהדרין’ משמש היום ביטוי מושאל, לשם תיאור רמת כשרות גבוהה מאוד של מוצר. כמו כן המושג ההלכתי ‘חלק’, נוגע אך ורק לבדיקת ריאה של בקר או צאן, ואין לו שייכות לכשרות העופות. למרות זאת כותבים על עופות ‘חלק’, כדי לציין שהעוף ברמת כשרות גבוהה ביותר.
אנו ב’כושרות’, מציבים מול עיננו את נוהלי הרבנות הראשית, מתוך מגמה לכשרות ממלכתית כוללת, ובוחנים כל דבר על פי אמות מידה שהרבנות קבעה. נהלים אלו נסקור, ונוסף על כך נציין את הנהגות השחיטה של בדצ”ים שונים, ואת הבדיקות הנלוות שהם עורכים.
(להנאתך, השווה מול הקדמה קצרה לסקנדל כשרות הבשר.)
An attempted answer from Rabbi Avi Grossman as to why some Brachoth of the Amida mention Israel at the end and some do not:
1. See the Siddur Eretz Yisrael and Rav Lior’s introduction therein. Many of the nusha’oth are fluid, and there is no hard and fast rule. For instance, the final blessing “Who blesses His people Israel with peace,” is always replaced with “Who makes peace.”
2. If we assume some rule, then often it is the idea that the text of the prayer reflects biblical idiom.
3. Moreover, some blessings don’t need mention of Israel. How would it be worked into, e.g., “Bonei yerushalyim,” and “Melech oheiv tzedaka umishpat,” or “M’vareich hashanim?”
Keep up the good work.
The arrow shot by the archer may or may not kill a single person. But stratagems devised by a wise man can kill even babes in the womb.
― Kautilya