Month: June 2017 – כ׳ בסיון תשע״ז

הפרד ומשול: חרדים מתונים וחרדים קיצוניים

לשקר יש מגפיים

לפני מספר שבועות פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשימת נתונים על מה שיקרה כאן בעוד עשרים ושלושים שנים. מבין עשרות הנתונים בלט אחד שהצליח להחריד את המערכות יותר מכל; הוא הוזנק לראש הכותרות ונצבע אדום עז: לפי הקצב הנתון, בעוד כשלושים שנים יהיה אחוז הילדים החרדיים קרוב לחמישים.

מובן שעצם הניסיון לנבא מה שיקרה, בלי לקחת בחשבון את מי שמנהל את כל הקורות, זו טיפשות במקרה הטוב ורשעות במקרה הפחות טוב. אבל גם ההנחות עצמן מבוססות על כרעי תרנגולת מוכת שפעת. הן מפני שאי אפשר לדעת מה ילד יום, והן משום שבלתי אפשרי לצפות תהליכים שיעברו על העם עד אז. במהלך שלושים השנים האחרונות, למשל, התרחשו תהליכים שאף אחד לא יכול היה לקחת אותם בחשבון לפני כן. דוגמא: גל החזרה בתשובה מחד, ומאידך – השפעת התקדמות הטכנולוגיה. ויש עוד שלל מרכיבים שונים שהשפיעו וישפיעו מהותית על הדמוגרפיה.

אבל להוגי הדעות וכלי התקשורת הכלליים זה הספיק בשביל להזדעזע עמוקות ולזעוק מרה על הקטסטרופה המתקרבת בצעדי ענק.

הם מודאגים ומבחינתם די בצדק. מפחיד אותם לחשוב מה יקרה כשכל האזור ייצבע שחור לבן, כשפתאום תהפוך מדינתם, עליה הקיזו דם רב כל כך, למדינת הלכה. הם מתפלצים מן המחשבה שיום אחד יושיבו אותם במעצר אם יעברו בשבת על ספק פסיק רישיה לשעבר בתרי דרבנן. הרי לא תהיה כאן כלכלה, הם מסיקים בחלחלה, והצבא יצטמק עד שלא יהיה, ועל מעט החיילים שייוותרו – יזרקו חיתולים מבוקר עד ערב. המשטרה תאסור לאכול בלא ברכה וראש הממשלה בעל הזקן העבות ימסור שיעורים בניצוק וקטפרס. פחד בלהות. מה יעשו אם לא ייצאו בקריאות נואשות.

אפשר לשער, ואולי קצת לדעת, שהנושא מטריד עד מאוד לא רק את לבלרי התקשורת אלא גם ובעיקר את ההנהגה במדינה. ואם התקשורת טיבעה וטיבה לעורר מהומות ולהמשיך תוך כדי דיבור למהומה הבאה מבלי להשאיר רושם, הרי שאת קודקודי המדינה העניין מטריד באורח מהותי בהרבה. חזון המדינה החרדית מדיר שינה מעיניים לא מעטות, וברור שיושבים על המדוכה הזו רבים ומלומדים שמנסים למצוא דרך איך לעצב את העתיד בצבעים פחות אפלים מבחינתם.

סביב שולחן עגול אי שם, יושבים שורת פרופסורים חשופי גבחת, יחד עם מקורבי צלחת נפוחי אצטומכא ומנסים למצוא מוצא. המטרה: ‘להציל’ את העתיד מהשתלטותם העוינת של לבושי השחורים המתנועעים מול ספרים.

ובהיות ואין צורה חוקית (לע”ע) לחנוק את הציבור הגדל והולך הזה, ברור להם שיש לשנות אותו מבפנים. ‘להתאים’ אותו לאקלים הישראלי.

איך שייך לשנות ציבור כה גדול וכה עקרוני וכה צמוד למסורת מבפנים? זו השאלה ועליה הם עובדים שנים ארוכות.

ה’בעיה’ הזו הטרידה את המדינה מאז קומה, ואפשר לבחון זאת לאור רצף החוקים שמעולם לא גווע – נגד היהדות ונגד נושאי דגלה. תמיד חתרו, ותמיד ניסו לנגוס בסטטוס קוו כפי שהוא מכונה, תמיד ניסו להצר את רגלי שומרי התורה, גם כשהחוקים היו נטולי כל היגיון דמוקרטי ו/או אנושי.

המטרה “שילוב הציבור החרדי בצבא ובחברה”, נשמעת היום מפיות גורמים בכירים וזוטרים בלי שמץ בושה והתנצלות. כאילו מדובר בעניין לגיטימי. בלא לקחת בחשבון שההתערבות הפושעת הזו הינה הפרה בוטה ובזויה של כל זכויות הפרט. עצם הניסיון להשפיע על אדם לשנות מאורחות חייו – הוא הרי מנוגד מאלף כיוונים למושג ‘דמוקרטיה’. זה לא חוקי, זה לא צודק וזה לא מתקבל על הדעת.

אלו יישבו, ייעשו וועידות ויתייעצו בינם לבין עצמם וייצאו בהחלטות עבור קבוצה, בפטרונות מגונה ובלתי מובנת, איך לחיות את חייו. ואם יעזו להתנגד, יפעילו נגדם את כל כוח זרועם שרוג השרירים. המילה ‘בושה’ תהיה עבורם מחמאה מוגזמת.

אחד הכלים המוצהרים בהם משתמשת המדינה בתהליכי השילוב, הוא כמובן גיוס צעירי החרדים לצבא. וזה החל לא מאתמול ולא מלפני שנה ולא מפני עשרים שנה. הרווח העיקרי שהם מקווים להשיג מהמהלך הוא קודם כל שהצעירים יעברו ב’כור ההיתוך’ הישראלי ויהפכו ל’חלק אינטגרלי’ ו’בשר מבשרה’ של המדינה. הרווח המשני והלא פחות חשוב הוא, שאותם צעירים לבושי המדים יהפכו לשגרירים בעל כורחם. הם יסתובבו בריכוזים החרדיים, יתחככו בנוער, ירגילו את העוברים ושבים למושג החדש הזה בישראל, ויהפכו לחזון נפוץ ובלתי מאיים. הדבר, סברו, יגרום לכך שהסלידה והרתיעה מן הציונות והחילוניות והצבא תרד ותתמעט בהדרגה, והקרקע תוכשר לשינויים המכוננים שהם מתכננים עבורנו.

עד לפני כמה שנים הניסיונות הללו היו עולים דרך קבע בתוהו. אחד הדברים המוסכמים (היחידים) על כל החרדים כולם ללא יוצא מן הכלל היה, שגיוס בני הישיבות הוא מחוץ לתחום. אין על מה לדבר. אין מושג כזה. יגיעו פסגות וישקו גאיות. לא יקרה. לא תהא כזאת בישראל.

אבל את החומה הזו הצליחו לדאבוננו לבקוע בשנים האחרונות, וזאת בשילוב כמה גורמים מתוך המחנה ומחוצה לו. אמנם כל עוד הם הצליחו ללכוד אי פה ואי שם נער שוליים, הדבר, עם כל הצער, היה אולי עובר. אבל השפלים לא תכננו לעצור, הם ייעדו את אותם בודדים לתפקידם העיקרי – היותם שגרירי המהפכה.

אלא שבפועל הדבר השיג את ההיפך: לא רק שהלגיטימציה להימצאות לבושי מדים חרדיים בשכונות החרדיות לא התרחבה, אלא התרגיל השקוף גרם להם להיות מוקעים ומוקאים אל מחוץ למחנה.

המצב הלחיץ מאוד את המערכות, והכריח אותם להתיישב שוב על המדוכה המפורסמת ולהוגיע את מוחם בחיפוש אחר רעיון לגדיעת גל ההתנגדות המתגבר והולך.

ואז הם הגיעו להבנה שבכדי להתגבר על ההתנגדות שמובנית בתוך דמו של היהודי שומר התורה והמצוות מאז קום המדינה לצבא ומעלליו, יש להפעיל את שיטת ‘הפרד ומשול’. להיכנס אל תוך הציבור ולחלק אותו לשנים: בצד אחד יישארו המעטים שבשום אופן לא יזוזו ממקומם, אלו שילחמו עד טיפת דמם האחרונה בעמידה עיקשת על המשמר, אלו שממילא אין להם שום סיכוי לשנותם בשלב הזה, ובצד השני ייעמדו המתונים יותר. השפויים. אלו שאפשר להידבר איתם בצורה אנושית ומשכילה.

והנה הקונץ: הרי גם המתונים והנעימים גדלו על ברכי ההתנגדות וההתבדלות. הרי כל בסיס היהדות החרדית היא בבידולם מהשפעה חיצונית. איך פתאום ישתקו כשיעמידו אותם ב’צד השני’?

ובכן, בשביל זה מוציאים את הנשק הישן והטוב מהבוידעם: באדיבות התקשורת ה’חרדית’ מלחכת הפנכה, הם משחירים את פני הציבור העומד על המשמר. הופכים את אותם יהודים שעושים את אותם דברים בדיוק כמו אתמול ושלשום – לקיצוניים מטורפים, קבוצות שוליים, מושכי זנבות ומציתי פחים.

באופן אוטומטי, הציבור הלא לוחמני נבהל. הרי אף אחד לא רוצה להיחשב ‘קיצוני הזוי’. הוא הרי דואג לקוסמטיקה של עצמו, הוא הרי בתפקיד ‘הפנים היפות’ של היהדות, הוא לא יכול להיות קשור לאותם מופרעים חסרי עכבות. ולפעמים זה מצליח עליו, גם אם המחיר תמורת העובדה שלא ייחשב ‘קיצוני’ הוא לתמוך במה שאבותיו ואבות אבותיו מסרו נפש על כך.

אבל יש בעיה. בשביל לצייר קבוצה כהזויים ומסוכנים, הם הרי צריכים לעשות דברים הזויים ומסוכנים. ומה לעשות שאותם הזויים קיצונים אינם פועלים בקיצוניות? ולמרות המלחמה העיקשת, מעולם לא הגיעו העומדים על המשמר לאלימות של ממש, ובוודאי שלא לסכנה?

ובכן, בשביל לתדלק את התדמית הזו, נולדו לאחרונה הפרובוקציות הבזויות. משטרת ישראל סיימה ב”ה את עבודתה הקשה, הפשע מוגר והסדר נשמר, והשוטרים הרבים התפנו סופסוף להפוך שחקני הצגה לעת מצוא. הם מתחפשים לחיילים חרדים ומסתובבים שעות ברחובות ה’קיצוניים’, מתגרים בעוברים והשבים, בהמשך מצרפים גם חיילות בכדי לזרז את ההתקוממות, ומעמידים סמויים, ומחכים בקוצר רוח שהשטח יידלק. שהקיצונים יקצינו והמופרעים יתפרעו.

כשלא קורה מאומה מעבר לכמה צעקות חרד”ק, הם מוכנים להתפשר. באין ברירה גם צעקות יספיקו. האלות נשלפות, האזיקים נמתחים, המסוקים מוזנקים, המכת”זיות מתיזות והפרשים בועטים. הכותרות מסמיקות: “קיצונים תקפו ופצעו קשות חייל אומלל שנקלע לשכונת מאה שערים”. חברי הכנסת מצהירים הצהרות לוחמניות, וה’מתונים’ מתנערים נחרצות. והמשימה העיקרית של ללכוד אותם בצד שלהם – מוכתרת בהצלחה.

ובשטח, השוטרים אמיצי הלב והמחופשים, מסתערים בתוך לוע הארי הקיצוני, מתחילים לעשות שפטים בקיצונים המופרעים הבלתי מרוסנים ההזויים והמסוכנים, שההינו להסתובב בשכונה בו נשמעה צעקה קיצונית שכזו.

הרי קיצוניות מופרעת שכזו, לצעוק חרד”ק, מוכרחים להשתיק באמצעות מכות רצח בלתי קיצוניות בעליל. הלא את טירופו הנפשע של הילד שהעז ברוב חוצפתו לצעוד ברחוב בו נשמעה המילה הקיצונית כל כך “חרד”ק”, מוכרח להיות מוכה עד זוב דם ועד ריסוק שיניים בידי שוטרים הגונים ההולכים בדרכי נועם ושבילי פרחים.

אוי טאטע העלף אונז שוין.

ב”ה / הגיגים / בהעלותך / סיוון עז

First published in HaEda Newspaper. Reprinted with permission.

Contact the author at y29490@gmail.com

Government Doctors Don’t Even Deserve Gehennom

10 Colossal False Health Claims Made by Big Pharma & Mainstream Media

By Kalee Brown
Collective Evolution

June 13, 2017

It’s no secret that Big Pharma is fuelled by profit, often putting business interests ahead of patients’ lives and well-being. And North American culture practically worships the pharmaceutical industry, failing to recognize many of the issues within it.

Many Americans are completely unaware that new prescription drugs have a 1 in 5 chance of causing serious reactions, even after being approved, or that Harvard University stated that prescription drugs are the fourth leading cause of death. We’re not talking overdosing or misprescribing; these are drugs that are deemed safe and properly prescribed to patients who simply have an adverse reaction to them.

Despite these facts, people take the risks of pharmaceuticals very lightly, turning to them when they’re sick only to provide a “band-aid” effect, covering up the symptoms rather than treating and preventing the root cause. The public isn’t entirely to blame for their ignorance; Big Pharma paints a perfect image of themselves, making false claims and highlighting the “benefits” of drugs while minimizing the potential risks associated with them (or printing them in extremely small font sizes).

Here Are 10 False Health Claims Big Pharma and the Mainstream Media Make:

1. “Cancer cannot be cured without chemotherapy/radiation and the associated drugs.”

The cancer industry is a money making a machine, one that will suppress real treatments in order to profit off of the “treatments” they so heavily market. Both chemotherapy and radiation negatively impact the body’s natural ability to heal itself, as they harm healthy tissues, too. This isn’t surprising given that the origin of chemo itself came from mustard gases used in war. One study even proved that chemotherapy is ineffective more than 97% of the time (watch Dr. Peter Glidden discuss these findings here).

One of the most suppressed cancer treatments is cannabis, especially since Big Pharma has spent a lot of money to keep it illegal. Numerous organizations and universities, including Harvard Medical School, have been studying the effects cannabis has on cancer cells, proving its success and recommending it to be used as a cancer treatment.

You can read more about treating cancer with cannabis below:

20 Medical Studies That Show Cannabis Can Be A Potential Cure For Cancer

Aside from cannabis, there are a number of other all-natural treatments for cancer that are being studied and used by cancer patients all over the world. Some of these alternative methods include vitamin C injections, turmeric, plant-based diets, frankincense, alkaline diets, and more.

Diet can both treat cancer and prevent it, something that many conventional doctors don’t focus on enough. Sugar also feeds cancer cells, which mainstream media has blatantly denied numerous times. Read more about that here:

The Sugar & Cancer Connection Many Doctors Aren’t Telling You

2. “Mentally ill individuals have a chemical imbalance in their brains.”

Joseph Coyle, a neuroscientist from Harvard Medical School, sums it up best, writing that “Chemical imbalance is sort of last-century thinking. It’s much more complicated than that.”

As Scientific American reports, “much of the general public seems to have accepted the chemical imbalance hypothesis uncritically,” and “it is very likely that depression stems from influences other than neurotransmitter abnormalities.” (source)

Harvard Medical School put out a press release a few years ago stating that it’s “often said that depression results from a chemical imbalance, but that figure of speech doesn’t capture how complex the disease is.”  (source)

Not only is there no solid scientific proof to back up the chemical imbalance theory, many depressed people are not even helped by taking antidepressants like SSRIs. For example, a review done by the University of California in 2009 found that one-third of people treated with antidepressants do not improve, and a significant portion of these people remain depressed. Scientific American points out that “if antidepressants correct a chemical imbalance that underlies depression, all or most depressed people should get better after taking them.” (source)

Irving Kirsch, Professor Emeritus of Psychology, Associate Director of the Program in Placebo Studies, and Lecturer in Medicine at Harvard Medical School explained in a publication obtained from the US National Library of Medicine:

Antidepressants are supposed to work by fixing a chemical imbalance, specifically, a lack of serotonin in the brain. Indeed, their supposed effectiveness is the primary evidence for the chemical imbalance theory. But analyses of the published data and the unpublished data that were hidden by drug companies reveals that most (if not all) of the benefits are due to the placebo effect. Some antidepressants increase serotonin levels, some decrease it, and some have no effect at all on serotonin. Nevertheless, they all show the same therapeutic benefit. Even the small statistical difference between antidepressants and placebos may be an enhanced placebo effect, due to the fact that most patients and doctors in clinical trials successfully break blind. The serotonin theory is as close as any theory in the history of science to having been proved wrong. Instead of curing depression, popular antidepressants may induce a biological vulnerability making people more likely to become depressed in the future.

3. “ADHD medication is ‘safer than aspirin’ and can ‘increase kids’ test scores.’ “

ADHD drug marketing has gotten out of control in America, as commercials run on TV and in magazines all the time, targeting parents by suggesting their children are too excitable.

As with many other diseases and disorders, when it comes to A.D.H.D., pharmaceutical companies have paid doctors and researchers to overstate the dangers of A.D.H.D. and the benefits of taking their drugs and understate the negative side effects. It’s easy for people to believe this misguided information when it’s affiliated with well-known universities like Harvard and Johns Hopkins. Many people don’t even realize that these studies are funded by the very companies that profit from the drugs’ sale because that relationship is hidden in small print (source).

Even though many of the advertisements Big Pharma has released state that A.D.H.D. medication is “safer than aspirin,” these drugs can have significant side effects and are actually considered to be within the same class as morphine and oxycodone due to their high risk of abuse and addiction. You can’t just blame all doctors, either; many of them genuinely believe they’re helping these children because of the information they’ve been given in these studies and by Big Pharma.

Big Pharma creates advertisements for A.D.H.D. drugs that are specifically targeted at parents, describing how these drugs can improve test scores and behavior at home, among other false claims. One of the most controversial ones was a 2009 ad for Intuniv, Shire’s A.D.H.D. treatment, which included a child in a monster costume taking off his terrifying mask to reveal his calm, smiling self with a text reading, “There’s a great kid in there.” The FDA has stepped in multiple times, sending pharmaceutical companies warning letters or even forcing them to take down their ads because they are false, misleading, and/or exaggerate the effects of their drugs (source).

Continue reading…

From Lewrockwell.com, here.

Jewish Auto-Idolatry

Sorry. This won’t be about cars, and it’s only idolatry in a metaphorical sense. Clickbait. I mean Jews serving Jewry instead of the Jewish God, as reflected in quotes such as these:

“I am a committed Jew. I belong to an Orthodox synagogue, send my children to Jewish school and yearn to instill in them the same devotion to the Jewish people that my parents instilled in me.”

Prof. Peter Beinart, New York Times. March 18, 2012, p. A21 (emphasis added)

Note his devotional target!

Yeshayahu Leibowitz explained the whole point of religion being for mankind to serve, not be served. Many unfaithful Jews would agree with the above-quoted sentiment. Some ostensibly “religious” Jews would put the Jewish people before Hashem, too. They might say this nationalism is intended as Avodas Hashem, or even synonymous with it (not that Jews are a “nation” like all others, Heaven forfend!), but so what? This rejection of the true goal is still not legitimate.

Rambam Hilchos Avoda Zara 1:1:

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודת כוכבים וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה…

But even this Kavanah is a pretense. My proof is the fact even Jews scholarly enough to know the truth about various Halachos steadfastly refuse to reconsider wrongful and criminal halachic customs and rulings. Others continually come up with new ways to subvert Mitzvos with ingenious workarounds (which don’t actually “work“). It’s not even positive nationalism since it’s usually about serving their tiny communities.

“For the true Deity of the Jews is not [God], but the Jewish people itself.”

– Miguel de Unamuno

For some, yes indeed.

ליבוביץ הליברטריאן

חופש הפרט ותפקיד המדינה במשנתו של פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’ ז”ל

פרופ’ ישעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות ידוע. התבטאויותיו הקיצוניות והפרובוקטיביות בענייני מדינה ודת זכו לא פעם לכותרות ולגינויים. עמדותיו המדיניות היו “עמוק בשמאל” המדיני, יצרו כותרות, וכך הוא קוטלג. לעומת זאת, דעותיו על חופש הפרט ותפקידה המצומצם של המדינה כמעט ולא זכו לתשומת לב. אפילו הערך עליו בוויקיפדיה לא מציין זאת. פרופ’ ליבוביץ’ הלך לעולמו בשנת 1994.

2381

הנה ציטוטים מדבריו ברוח “קו ישר”:

O “מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו.”

O “בדמוקרטיה זכותו של האדם, למרות היותו טיפש, לבחור את השלטון הרצוי לו. עם זאת, אין ערובה לכך שהזכות הזו הניתנת לו היא לטובה.”

O “אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטאטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם, שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטאטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים. ולכן, המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב.”

O “חז”ל ידעו יפה מאוד את התופעה של ‘תלמיד חכם שאין בו דעת’… והיום העולם מלא תלמידי חכמים שאין בהם דעת, הם אינם מבינים שום דבר.”

O “יחסו של האזרח (שאינו פאשיסט!) למדינתו – למה הוא דומה? ליחסו של האדם העובד לכלי עבודתו.”

O “מבחינת גישה אנטי-פשיסטית, הן הומניסטית הן דתית, אין לייחס למדינה ולממלכתיות משמעות ערכית. ולא זו בלבד אלא שאין לראות במדינה אפילו מכשיר להגשמת ערכים. המנגנון המדיני-שלטוני מקוים משום הצורך שיש בו; לשמור על מינימום של בטיחות ושל תקינות המציאות החברתית.”

O “אנו, שאין אנו פאשיסטים, אין אנו מבקשים מן המדינה אלא שלא תפריע לבני-אדם לחתור לקראת אותם דברים שהם בשבילם ערכים. מבחינה זו, יתרונו של משטר מתבטא במידת חולשת המנגנון השלטוני: ככל שהמנגנון השלטוני מסוגל פחות לכוף את רצונו על נשלטיו, טוב יותר. אמנם, מן ההכרח לתת למנגנון השלטוני כוח-כפייה… אבל את הכוח הזה יש לצמצם למינימום.”

המשך לקרוא…

מאתר קו ישר, כאן.