Month: May 2017 – כ״ו באייר תשע״ז

…

ומבואר מכל זה שיש שני דרכים בענין זה, חלק שהם בגדר מיעוט עוסקים בתורה כל היום וחלק שהם הרוב עוסקים בתורה וגם בפרנסה, ויותר מזה שגם עצת רבי שמעון בן יוחאי, מדובר רק בזמן שבאמת יש לו פרנסה, אבל כשאין לו, ואין מי שיחזיק אותו, והעצה היחידה שלו הוא לעשות גמ”חים ואין ידוע איך לשלם, מודה שצריך להתעסק בפרנסה.

וכדי להתעסק בפרנסה צריך מקודם ללמוד אותו, כמו שמוכח מן הגמרות הנ”ל, וממילא לימוד הפרנסה הוא ג”כ חלק של הפרנסה.

הנה בזמן האחרון הקים הרב דוד לייבל שליט”א מב”ב מסגרת שבבוקר לומדים תורה ואחר צהרים לומדים אומנות במשך ששה חדשים כדי שגם מי שעוסק בתורה יכול להתפרנס, וכמו שמבואר בחז”ל בהרבה מקומות וכך עשו הרבה גדולי ישראל כידוע, רבי יוחנן הסנדלר ורבי יהושע ורבי יצחק נפחא ורש”י והרמב”ם והרמב”ן והחיי אדם ועוד הרבה.

ידוע שהחז”א הקים ענין של כוללים שכולו לימוד קודש לציבור הרחב, ולא רק למיעוט, וזה נגד הנהגת השו”ע, וזה היה מוצדק רק אם רואים הדברים שהיה בגדר הוראת שעה, ושמענו מיניה שזה לכל הפחות שני דורות, שאחרי חורבן יהדות אוירופה מחויבים להחזיר התורה בצורה מאוד חזקה, אולם שני דורות עברו מזמנו, וכעת צריך לבדוק אם שייך עוד להמשיך לכללות הציבור כך.

המצב הכריע לדבר זה, שיש הרבה אברכי כוללים שכבר רואים שמשום דוחק הפרנסה לא יכולים להתקיים במצב הקיים שכל הזמן ללמוד, ומגיעים ח”ו לידי ליסטות כמאמר חז”ל, ולידי עשיית הלואות בגמ”חים ולהיות עי”ז לוה רשע ולא משלם, או להתמוטטות כלכלית, וזה שובר שלום בית ומביא לידי גיטין, וכל הקלקולים שיצאו בעקבות זה, וכן אלו שמצד טבעם לא יכולים ללמוד כל היום, אולם חלק של היום כן יכולים ללמוד, והם רוצים להתעסק בפרנסה אבל במצב שאין עוזבים את ספסלי בית המדרש, וממשיכים ללמוד תורה וכמו שתיקנו לנו חז”ל ונפסק להלכה למעשה בשו”ע.

משנה (מסכת אבות פרק ב משנה ט’) אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם רבי אליעזר אומר עין רעה רבי יהושע אומר חבר רע רבי יוסי אומר שכן רע רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא שנאמר (תהלים ל”ז) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן.

ב”ב קטז. דרש ר’ פנחס בן חמא: קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות.

עירובין מא: תנו רבנן: שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות.

אולם נגד זה קמו כמה מגדולי ישראל ולחמו נגדו וטענו שזה סתירה ללמוד גם תורה וגם לימודי חול שמיועד להשיג פרנסה, והדברים הגיעו עד כדי עשיית הפגנה ורדיפות עד שהוצרך לסגור מסגרת הזו.

אולם דבריהם תמוהין ביותר, איך שייך לומר שלימוד פרנסה סותר לימוד תורה, הרי חז”ל חיברו זה בזה ביחד ואחד משלים את השני ולא סותר את השני, ומי שזוכה ללמוד כל היום אשרי לו, אבל ללחום נגד זה שמקיים שניהם, הוא דבר תמוה ביותר, ואיך אפשר בשם התורה ללחום נגד התורה נגד חז”ל ונגד הש”ע וכל האחרונים שפסקו ששני דרכים הם אמת.

ונקוה שבקרוב יתוקנו הדברים והרב דוד לייבל שליט”א ימשיך במסגרת שהקים ויכול להקים עולו של תורה.

ציטוט דברי הרב ברנד תמוז תשע”ג מאתר בריתי יצחק, כאן.

Mr. Litvak reintroduces the forgotten lesson of Chazal, Avoda Zara 19a to study those Torah areas that make you happy:

אמר רב, אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר כי אם בתורת ה’ חפצו.

Rashi idem:

ממקום שלבו חפץ, לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו, שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת, לפי שלבו על תאותו.

Litvishe Yid wonders why was this “forgotten”.

Easy to explain: it “can” rarely, even occasionally, or frequently, as he says, “conflict with institutional frameworks” a teeny tiny bit, if you can believe that. Being human, rabbis tend not to act in direct opposition to their own self-interest, and Yeshivos are not thoroughly disinterested “Lishmah” affairs (men are motivated by honor, including the Kosher sort, cf. Emunah Ubitachon Chazon Ish 4:14). So this is one of those, eh, lesser-quoted Gemaros.

To conclude: Yeshivos are a wonderful thing, truly; if you can keep them around honestly. But if holding your Yeshiva afloat requires wrongly putting the group ahead of the individual, the whole enterprise loses its Jewish value.

The same is true for other crooked worldly means, like impure funding, or deceiving your students into misreading (teaching Briskian baloney instead of honesty and logic).

To repeat the title once again: Judaism is anti-establishmentarian. (Even disestablishmentarian where necessary.)

After publishing “Apologizing for Amah Ha’ivriyah“, I realized it wasn’t clear enough.

Um, how do I say this? That happens more often than you think.

Please don’t interrupt.

“They hope you don’t notice how weak their points are” (in defending slavery) is not my own attack on Hilchos Avadim!

All I’m saying is the true weltanschauung of Torah rejects even such Enlightenment principles as universal suffrage and human rights, no matter how often these appear to match. The Jewish axiom is G-d, and we cannot have a useful dialogue with other, different views except in “rejection” and “clarification”.

What’s Weltish-thing? How does the verse suffer from age? And…

It’s halfway through this “Art of Manliness” article here.

כך טוען הרב דניאל סטבסקי שליט”א בראיות משכנעות באתר “בית הבעל שם טוב“, כאן.

(אות ה’ באמצע העמוד.)