ספרא בהר ריש פרשתא ה’:
והחזקת בו… יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה תלמוד לומר עמך.
ולא כפירוש חפץ חיים שם:
אתה מפסידו לתרבות רעה: פי’ אם מטה ידו מפני תרבות רעה שיש בו, שהוא שוכר הזונות ומשחק בקוביא ומפסיד ממונו. ת”ל עמך: בדומה לך.
ואף לא כפי’ הרב מלבי”ם:
ומה שכתב “ומטה ידו עמך” פירשו שמלת “עמך” פורט רק אם הוא עמך ושוה לך בדרכי ה’, לא אם יוצא לתרבות רעה ועל ידי שתחזיק בו תחזק ביד מריעים.
אלא כפי’ הרש”ר שם:
יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה [שעל ידי ההחזקה החוזרת ונשנית אתה מוריד אותו למצב של עצלות ובטלה], תלמוד לומר ׳עמך׳ ״ [מבחינה לשונית מוסב ״עמך״ גם על ״והחזקת בו״: ״והחזקת בו עמך״] – סייע בידו לתפוס את מקומו לצדך (״עמך״) כמפרנס את ביתו באופן פעיל ועצמאי; תמוך בו באופן שיישאר ״עמך״ גם מהבחינה המוסרית.
וכן פירש ר’ הלל.
וכן פי’ בקרבן אהרן.