מתוך דברים שכתבתי בפורום אוהבי ציון בנושא שינוי הרמה של הדברים:
כלכלי יותר – הן בזמן והן בממון – להתאמץ להשפיע בחכמה על שרי אלפים (ה”אליטות”), ולקנות ממילא את תלמידיהם הרבים לדורות במכה אחת, מאשר לדוג אחד אחד, זעיר שם זעיר שם.
והחכם עיניו בראשו, שקרוב להפסד ורחוק לשכר לעסוק בשיחת הילדים וע”ה, כי לסוף מדיחים אותם ראשיהם נגד האמת, ואף אלו השרידים מיד חוזרים לסורם לצמיתות, אוי…
יה”ר שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה!
נ”ב, עי’ זוה”ק ח”ג דף קל”ה א’, “כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא, לית עמא מתתקנא, ואי איהו מתתקן כלהו מתתקנן, ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא”.
(הזוהר הובא כבר כאן.)