מכס גורם לעליית מחירים, בכל מקום ובכל מצב

נניח לרגע בצד את העובדה שאפילו יצרניות אלומיניום מקומיות כמו תאגיד ‘אלוקה’ טוענות כי העלאת מכסים רק תגרום לשיבושים מיותרים בשוק, ובמקום זאת נבחן את המשמעות המעשית עבור התעשיות שצורכות את המתכת. האמת הפשוטה והבלתי ניתנת לערעור היא שמכסים תמיד יגרמו לעליית מחירים, בכל מקום ובכל מצב, ולכן כל מי שמשתמש באלומיניום כחומר גלם עומד בפני צמיחה בעלויות שלו.

במצב רגיל, המשמעות תהיה מחירים מעט גבוהים יותר עבור פחית המשקה האהובה עליך, אך הקפיצה הזו במחיר עשויה להתמתן על ידי תחרות וחדשנות. אם האלומיניום כמשאב יהפוך ליקר מדי, יצרני המשקאות ככל הנראה יעברו בשלב מסוים לשימוש נרחב יותר בבקבוקי פלסטיק או זכוכית על חשבון הפחיות. אך אנחנו לא נמצאים במצב רגיל, ומגפת הקורונה הגלובלית שינתה מהיסוד את דפוסי הביקוש בשוק. מכיוון שאנשים לא יכולים לצאת למשל לבאר הם שותים יותר בבית, מה שהוביל את תעשיית הבירה להתמקד יותר בייצור בירה בפחיות לשם מכירה בחנויות, ופחות בחביות שיועדו לבארים או מסעדות.

במצב כזה, מכסים גורמים לעליה במחיר הן משום שהם מטילים עלויות נוספות על היצרן והמשווק, והן משום שהם גורמים להפחתה בהיצע. כאשר תעשיית הבירה צריכה יותר אלומיניום דווקא בזמן בו ההיצע פוחת, מתפתחת מלחמת מחירים על החומר שמשמש לייצור הפחיות. זה מציב את תעשיית הבירה בתחרות ישירה עוד יותר עם יצרני שתייה קלה אחרת, כאשר כולם נאבקים עכשיו על אותו משאב הנמצא בצמצום. כידוע, בירה היא מוצר יקר יותר מסודה רגילה, מחיר המשקף את הערך שהשוק רואה בה, ובהתאם משתקף גם במחיר המשאבים כמו אלומיניום הדרושים לייצורה ובסופו של דבר יהיו זמינים פחות.

גם בתוך תעשיית השתייה הקלה שאינה בירה ישנם כוחות תחרותיים בפעולה, כאשר חלק מן המשקאות מבוקשים יותר מאחרים ולכן גם ערכם גבוה יותר. חברות אשר עומדות בפני היצע מצומצם של משאבים, יבחרו להתמקד באותם מוצרים בעלי ערך גבוה. המשמעות היא שאם אתה חובב של משקה מסוים פופולרי פחות, אתה עלול להיתקל בקשיים גוברים למצוא אותו על המדף. ברגע שהמלאי הקיים יימכר כולו, יתכן שלא תזכה לטעום את המשקה החביב עליך למשך זמן מה.

מדיניות של פרוטקציוניזם משבשת גם את שוק התעסוקה. נכון, יתכן שיווצרו כמה משרות חדשות בתעשיית האלומיניום שנהנית מן ההגנה הכלכלית של המכסים, אך במאזן הכללי כנראה שיהיו יותר משרות אבודות (ורווחים אבודים) בשאר התעשיות התלויות באלומיניום זמין וזול. האובדן הזה לא היה מתרחש בהיקף ובעוצמה כזו במסגרת שוק חופשי.

גם המערכת הפוליטית נפגעת מהטלת מכסים נרחבת. תעשייה אשר עומדת בפני לחץ מצד מתחרים זרים אינה חשה יותר צורך להתייעל או לשפר את המוצר, כאשר במקום זאת אפשר פשוט להפעיל לובי בעד התערבות ממשלתית נוספת בדמות מכסים או פיקוח מחירים. מצב כזה יוצר אצל פוליטיקאים את המחשבה שהם יכולים לשלוט בכלכלה, יחד תמריצים להתערבות יתר בשוק וחלוקת הטבות למקורבים, תוך שימוש בסיסמאות פופוליסטיות על הצלת מקומות עבודה. במילים אחרות, פרוטקציוניזם הוא ההפך ממדיניות חברתית ערכית.

ובסופו של דבר, כפי שקורה תמיד, תגיע גם תגובת הנגד. כפי שעמיתי ראיין יאנג ציין, בפעם הקודמת בה קנדה הטילה מכסים משלה כתגמול על צעד אמריקני כזה, “המשמעות הייתה מכסים נוספים על 12.6 מיליארד דולר של תוצרת אמריקנית החל מנייר טואלט ועד קפה ושקי שינה”. אם כן – תעשיית הקפה ספגה פגיעה קשה רק משום שהנשיא ביקש לסייע לתעשיית האלומיניום (שכלל אינה זקוקה לעזרה), ואני לא מצליח למצוא בחנות את המשקה האהוב עלי. כמובן שגם הקנדים נאלצו לסבול ולהסתפק בקפה המקומי (וסליחה מראש מדודניי בקנדה). כל השינויים האלה מתרחשים בזמן בו שרשרת האספקה העולמית כבר ספגה זעזועים גדולים יחד עם שינוי עמוק בדפוסי הביקוש, מה שהופך את ההשפעות שלהם לגרועות עוד יותר.

למרבה הצער, כל עוד ההשפעות המזיקות של מכסים ומיסים לא ברורות לציבור, לא קיימת ממש תודעה ציבורית בעד סחר חופשי. בראשית המאה ה-19 בבריטניה, פועלים התנגדו להטלת מכסים מכיוון שהבינו כי הדבר יגרום להם לשלם יותר על הלחם. גם כיום, כל לקוח שלא ימצא את המשקה האהוב עליו במדף המכולת, אמור להפוך להיות תומך נלהב בשוק חופשי.

גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.

מאתר מידה, כאן.