מכירת חמץ אמתית? הרב ברנד מציע ניסוי שימחיש

הועתק מתוך ספר “ביום הראשון תשביתו”מהג”מ הרב יצחק ברנד שליט”א סי’ ח’ ס”ק כ”ח (עמ’ 62 בקובץ):

אפשרות בדיקה להוכיח אם המכירה אמיתית או לא

ענין זה עם הגוי מתחייב או לא אפשר לעשות בדיקה על זה. דהיינו שבמוצאי פסח ילך יהודי אחד שמכר חמץ בסכום גדול או מניות בסכום גדול, להרב, ויאמר לו שמבקש כסף מן הגוי ואינו רוצה בחזרת החמץ.

ועכשיו אם הרב יאמר שאינו רוצה לתבוע הגוי. א”כ כבר גילה בדעתו שאין גוי מתחייב כלום, ואם ילך הרב להגוי ויאמר לו שישלם כל הסכום. והגוי יאמר שלא כיון להתחייב. אז יעשו לו צרות גדולות ויאמרו לו אתה התחייבת, תשלם לו כסף ותלך ותמכור החמץ אם אין לך כסף ואין זה עסק של היהודי רק עסק שלך.

ואח”כ אם באמת ילך הגוי במרירות ויתעסק עד שמשלם כל הכסף. ואח”כ בשנה הבאה. אותו הגוי יחזור ויקנה החמץ. וכן גויים אחרים ששמעו כל המעשה הזו בכל זאת ימשיכו לקנות החמץ. אז זה ראייה שהגוי על אף שעולה בדעתו שצריך לשלם מ”מ קונה. וכמו כל מכירות בעולם אף שמשלמים. מ”מ חוזרים וקונים.

אולם אם בשנה הבאה כבר הגוי לא ירצה לקנות וכן כל הגויים ששמעו מעשה זו לא ימשיכו לקנות. א”כ ראייה, שכל מה שקנו עד עכשיו זה משום שלא עלה על דעתם מעולם שצריך לשלם והיה בעיניהם רק משחק בעלמא.

ובדיקה כזו מותר לעשות ע’ נדרים במעשה בבית חורין שהקדיש כל הסעודה כדי לבדוק אם המתנה היה הערמה בעלמא. אולם רק מי שסומך על המכירה הנהוגה שייך לעשות בדיקה זו כמובן. ואדם כזה מצוה שעושה. שאף אם יתברר אחר הבדיקה שהמכירה לא היה חל, מ”מ מהני ליה בשביל שנה הבאה שלא ימכור עוד, ולא יעבור על ביוב”י, לא הוא ולא אחרים. ואפשר לעשות בדיקה זו ג”כ על דבר שאינו נאסר בדיעבד, כמו מין במינו שבטל ברוב ואין כאן בל יראה מדאורייתא רק מדרבנן מחויב לבער. (ע’ מ”ב (ס’ תמ”ב ס”ק א’)) והרי עושים מכירת חמץ ג”כ על זה.

וכן אפשר לעשות בדיקה ע”י מכירת עדר בקר לקבל התר להאכילן חמץ שהרי סומכין לקולא בזה. ע’ מ”ב (ס”ק ל”ג), רק אם התגלה ע”י בדיקה שאין המכירה כלום. יאמרו שזה רק הבהמות שלא שייך סברה תבואת שור של ביטול חמץ ע’ ס”ק כ”ט, אבל בחמץ ששייך סברת התבואת שור עדיין אין ראייה שלא מהני. אולם אז כבר בקלות אפשר לבטל כל המכירה. כי על התר התבו”ש יש הרבה שחלקו עליו ולא סמכו על הביטול.

ויותר קל לעשות הבדיקה ע”י חמץ שמוכרים בא”י ומונח באמריקא, שאז יש עוד יום וחצי אחר סוף פסח בא”י. עד שיצא פסח באמריקא. והרב קונה בחזרה רק לאחר יום וחצי.

אפשר ללמוד את שאר הספר כאן…