מתוך טורו של עו”ד נתן רוזנבלט באתר JDN. תחילה מבאר על האוכל, הכל ע”י ארגונים פרטיים, וחותם:
יש הבדל אחד בין כאן למירון וזה ההתערבות הממשלתית, כאן הכל הכל זה כסף פרטי לחלוטין של יהודים אמריקאיים, חסידי סאטמאר בעיקר שפותחים את הלב והכיס לרבבות יהודים שאינם מכירים ואת שפתם אינם מדברים.
ועוד משהו: הכל מתנהל בסדר מופתי וכל אחד יכול להגיע עד הציון לרגע, וכל זאת למרות – או אולי דווקא בגלל – שאין שוטר אחד בכל ההר (למעט בכניסה ממש לוויסות התנועה), האט געפועלט אלעס גוטס.
נו, גם שם זה לא מובן מאליו, אבל לפחות זה אפשרי. במירון לעומת זאת…