להחזיק במחלוקת זהו לאו מהתורה

קטעים מתוך הקדמת הרב משה מרדכי קארפ שליט”א (מחבר הספרים הלכות חג בחג, ועוד) לספרו משמרת שמחות – הלכות ומנהגי אבילות (ירושלים תשע”ח):
י”ט מר חשון תשע”ח
…ויצרא דמחלוקת עושה מכל דבר פלוגתא ותולה כל דבר בכך, עד שהשאלה הראשונה הנשאלת בעניני שדוכין היא “למי אתה ואנה תלך”, וגם אלו אשר יושבים מן הצד ומקיימים בעצמם “והמשכיל בעת ההיא ידום” נחשדים ע”י כל א’ לצד השני, מה נאמר ומה נדבר…
וצריך לצווח ולהכריז השכם והערב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אשר זאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא יעזור שום דבר דחומר איסורי בין אדם לחבירו נשאר בכל חומרתו, וכמו שאמר רבינו החפץ חיים זצ”ל דבשעה שצריך ליתן דין וחשבון על כל המעשים לא יועיל שום טענה שהוא שייך לקבוצה זו או לחסידות זו או לרב זה…
והנה כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן ואל לנו להתיאש מהמצב, וציוו חז”ל שלא להחזיק במחלוקת ולמדו כן בסנהדרין קי. מהכתוב “וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם” מכאן שאין מחזיקין במחלוקת…
ומעתה החובה עלינו דהיינו גם הצד שבטוח שהוא האמיתי ושחולקין עליו, לקרוא ולפתוח לשלום… עד שבאמת יראו שכמעט אין כאן מחלוקת כלל… ויתקיים בנו מה שכל ישראל מתפללים בימים הנוראים “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם”… ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.
(ההדגשות במקור.)
והנה ההקדמה המלאה: