בימינו אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קרבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנציונליזם. את תורת הנציונליזם החדש אפשר להגדיר בקצור נמרץ: “נהיה ככל הגויים”. אין דורשים מיהודי אלא את ההרגשה הלאומית. השוקל את השקל והמזמר את “התקוה”, פטור מכל מצוות שבתורה.
ברור, כי שיטה זו נחשבת כעבודה זרה לפי דעת התורה. שתי עבודות זרות אלה הרעילו את המוחות ואת הלבבות של הנוער העברי, לכל אחת מטה ראשי של נביאי שקר, בצורת סופרים ונואמים, העושים את מלאכתם בשלימות.
קרה מעשה נסים: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת – נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום, החובל ביהודים בכל קצוות ארץ. הטומאות להן סגדנו, הן החובלות בנו. “תיסרך רעתך” (ירמיה ב’, י”ט).
מקור: הרב אלחנן וסרמן, ס’ עקבתא דמשיחא פרק “הרועים”, עמ’ 35-36 (סעיף כ”א), הוצאת נצח (ב”ב תשמ”ט).
אגב, זכורני שהחזו”א ביקש מהרב משה שנפלד לתרגם ולהוציא לאור את ספר “עקבתא דמשיחא”.