דוד לנסמן בספרו “אין מגרשי כדורסל בשמים” (אנגלית) עמ’ 119 מספר שהיה בשנה שלישית במתיבתא “תורה ודעת” בפלטבוש בעת מלחמת ששת הימים. המשגיח היה אז הרב וולפסון, הרב יעקב קמינצקי היה עוד פעיל בישיבה וכן נכח גם הרב שור. כשהגיעו החדשות על כיבוש הר הבית וכו’ הרב קמינצקי דפק על הבימה ובירך ברכת “שהחיינו” (כנראה בלי שם ומלכות) ואמר “הודו” (בדמע).
שנה לאחר מכן עלה המחבר ללמוד בישיבת “בית התלמוד” של הרב דוב שוורצמן בא”י. בכ”ח אייר (“יום ירושלים” הראשון) עשה הרב שוורצמן סעודת הודיה ואמרו הלל בלא ברכה. (יש שמועות שגם ר”ח שמואלביץ זצ”ל קיים סעודה כזו בביתו או בפרהסיא.) לשנה הבאה (שנת תשכ”ט) דילגו תחנון, אבל לא עשו סעודה. שנה אח”כ כבר הוסיפו גם תחנון…
(הועתק במהירות, לכן יש לראות בפנים.)