ספר “חיי עולם” לבעל הקהילות יעקב זצ”ל (פרק ה’, עמודים י”א – י”ב):
“הנפש בטבעה אינה רואה סיפוק בהבלי תענוגי עוה”ז, ומשתוקקת להתדבק לרם ונעלה מרום וקדוש, אלא שלא הוטבע בה להשיג בכוחות טבעיים מהו מרום וקדוש [וכ”ז הוא למען תהיה הבחירה בידו] כ”א בעיון השכל ובסייעתא דשמיא ישיגוהו, והאומות אשר לא ידעו את ה’ בחרו להם איזו ע”ז לעבדה ולהעריצה, ואח”כ מצאו הפוקרים ענין בפילוסופיא להעריצה ולהקדישה ואמרו שזהו הרוחני היותר נעלה שראוי להתמסר לה בכל לב, ובדורות האחרונים שלא מצאו הפוקרים טעם נעים בהתעמקות השכל מצאו להם דרך אחרת להשקיט תשוקתם לרוחניות ונעלה והוא להתפס בשטה של איזו מפלגה [כמובן מזו שמצפה להשיג שם כבוד או ממון וכו’] ומצטרף לנושאי דגלה לעבוד למען מפלגתו ולהעריצה כמין נעלה מכל מעלה עד שתוקע במחשבתו כי מי שמתנגד לה ראוי לירד לחייו…”.
[הועתק מכאן עמ’ 22.]