ושמעתי מאחד שנזדמן בין חבורת אנשים שונים ושאלו אותו וכי אנו מחוייבים ליהרג בשבילכם, אתה יושב בבית במנוחה ואנו צריכים ללכת בצבא ליהרג, וענה להם חשובה אמיתית, אנו יהודים המאמינים בה׳ ושומרים תורתו ומצותיו רצון אחד לפנינו שנוכל לגדל את בנינו בדרכי התורה והיראה, ולכוונה זו אנו מקימים ישיבות וחדרים משלנו, אשר בו אנו משגיחים על התבדלות גמורה מהחפשים למיניהם, שלא ילמדו ממעשיהם הרעים, ובזמן שאנו לא יכולים להגיע למטרה הנ״ל, טוב לנו יותר המות, כי כה לימדונו חז״ל גדול המחטיאו יותר מההורגו, וכאשר יביאו לפנינו שתי הצעות, וישאלו אותנו איזה צד אתה בוחר בין שתי ההצעות האלו, או שבנינו ח״ו יתפקר ויכפור רח״ל בה׳, או שיהרג, בוודאי היינו עונים שיותר טוב שיהרג ממה שח״ו יתפקר, ומכיון דכשהולכים לשרת בצבא בוודאי מתקלקלים הן באמונה ח״ו והן בחילולי שבת והן בשחיתות, ואין אחד שאין חוזר פגום בהרבה או במעט, ועל כן טוב המות מללכת בצבא, ומה לנו במדינה ובצבא, כי טוב לנו יותר המות ח״ו, מאשר לחיות חיי הפקרות. ובכן איזה הצלה הוא זאת.
(מתוך הדרשה של כ”ק האדמו”ר מתולדות אהרן זצוק”ל שדרש בפני קהל ועדה באור ליום ב’ חשוון ב’ לך תשל”ה בביהמ”ד קהל יראים חסידים.)
כמה הערות:
הצבא מקלקל באמונה, ועבודה לפרנסה לא מקלקלת את האמונה?
אין צריך להגיע ל”גדול המחטיאו”.
מעניין למה החרדים בממשלה דוקא נלחמים נגד כל נסיון שיפור הצבא ביהדות…