אפילו מסורת *דרך ארץ* אבדה, מכ”ש מסורת פסק הלכה

התוי”ט הושם במעצר, ובא בנו לבקרו.
הנה סדר המאורעות, מחולק לפי שלבים:
 הבן מגיע, ונשתנה תואר פני אביו מרוב דאגה: “נמשך עת גדול אשר הסתכלנו זה בזה עד כי הכרנו זה את זה”.

ואז קרא אבי בקול האתה זה בני יקירי שמואל.

ואנכי השבתיו הנני אבי קדושי.

ונפלנו זה לזה על צווארינו ודמעות חמות וסולדות זלגו מעיני לתוך עיניו ומעיניו לתוך עיני.

ואח”ז שאלני לשלומי.

ואמר תקותי בני כי בוודאי אתה למדן גדול וי”ש אמתי. ואם אמת הדבר כי הבאת בידך שני התכשיטין היקרים האלו הנך עשיר גדול בלי די… ראה בני זה איזה שבועות מקודם הייתי אחד מהאנשים המוצלחים בעולם… ועתה לפתאום נשתנו כל הדברים, ולא נשאר לי שום דבר מכל אלו, רק מעט התורה ויר”ש אשר רכשתי לי בעמל הרבה…

האב מבקש לשמוע חידושים בטרם יהרג.

הבן פותח בהלכה תחילה.

הבן מסיים בהגדה.

אביו משבחו.

אביו מספר את הקורת אתו.

הבן בוכה ונפרד מאביו.

את השאר ניתן לראות כאן באתר דעת.
כלומר, יש סדר קבוע.