ציטוט מספר “קול אליהו” על התנ”ך והש”ס – ליקוטים מהגר”א ואחרים, עמ’ 98-99:
עירובין י”ג ע”ב, יצתה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כב”ה וכו’ יש לפרש לפי שבכל ענין יש חילוקים להיתר ולאיסור כגון הא דב”ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר וכו’ וב”ה אומרים אפילו הקדיחה תבשילו וכו’ (בסוף מס’ גיטין), ואמרינן שם הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני וכו’ ע”ש, ונשיהם נאמרו מסיני אלא שזה נאמר על זיווג ראשון לא יגרש אלא אם כן מצא וכו’, והקדיחה תבשילו נאמר על זיווג שני, רק משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן לא קבלו החילוקים, וזה קבל מרבו לא יגרש כו’ וזה קבל מרבו אפילו הקדיחה וכו’, ונעשה מחלוקת מזה, ובאמת ששניהם נאמרו מסיני אלא שכל אחד נאמר על אופן אחר וכענין שמצינו מר אמר חדא ומר אמר חדא וכו’.(זרע אפרים פי’ על הפסיקתא רבתי מהגאון מהרא”ז מרגליות דף פ”ח)