היום, שמענו, העולם נברא בהתחלת הזמן, מתוך לא-כלום: מתוך אילמות וחושך הוא קרא לאור: יהי! וברגע זה גלום היה כל יש שעתיד היה להיות: לילה ויום, ים ויבשה, עמק והר, אילנות וחיות וכל סדרי אדם, אשר הורשה לו השלטון מתחת לשחקים –ולמה ייראה כי הבניין רעוע, יסודות אדם נמקים? אך עוד קורא הקול: “קדומים לזמן אתם, ישראל, ואיתכם תורתי: תעמדו לעד, תשירו שירתי!”